\nבודהה הוא הדמות שהקאנון הראלי מונה בין שליחי האלוהים, היושבת לשמאלו של ישוע אל שולחנו של יהוה על כוכב הנצחיים.\n הקורפוס מזהה אותו עם סידהארתה גאוטמה (בפאלי Siddhattha Gotama), המכונה שאקיאמוני, המורה ממישור הגנגס המרכזי שקהילתו נעשתה לבודהיזם, ושרוב החוקרים ממקמים את חייו במאה החמישית לפנה״ס או מעט קודם לכן. הזיהוי הזה הוא של הקורפוס, ונעשה בהחלטה עריכתית של מייסד הפרויקט; הקאנון מדבר רק על »זה אשר, על פני כדור הארץ, זוכרים אותו בשם בודהה«.
\nBuddha הוא תואר ולא שם פרטי. זהו הבינוני הפעול של השורש הפועלי הסנסקריטי והפאלי budh, »להתעורר, לבוא לידי הבנה«, ופירושו »מי שהתעורר«. המסורות הבודהיסטיות משתמשות בו לכל מי שהגיע להתעוררות שלמה במאמצו שלו ולאחר מכן לימד את הדרך לאחרים. הן מונות בודהות שקדמו לגאוטמה, והטקסטים הקדומים כבר מדברים על רצף שלהם לאורך עידנים עצומים.[7]\n מסורות המהאיאנה הולכות רחוק יותר ומתארות בודהות השולטים בהווה במערכות עולמות אחרות, כפי שמציג פול ויליאמס, חוקר הבודהיזם ההודי והטיבטי מאוניברסיטת בריסטול, במבוא המקובל שלו לתורת המהאיאנה.[8]\n
\nשמו הפרטי של המורה ההיסטורי היה סידהארתה (»מי שהשיג את מטרתו«), ושם שבטו גאוטמה. שאקיאמוני, »חכם השאקיה«, ממקם אותו בעם השאקיה שבמורדות ההימלאיה. בטקסטים הוא מכנה את עצמו לרוב תתהאגטה (Tathāgata), »זה שהלך כך«, ותלמידיו פונים אליו כבהגוואט (Bhagavat), »המבורך«. הצרפתית של הקאנון כותבת Bouddha.
\nהביוגרפיה המסורתית מורכבת מן הדרשות שבקאנון הפאלי, מקובצי הכללים הנזיריים ומביוגרפיות סיפוריות מאוחרות. רופרט גתין, חוקר לימודי הבודהיזם מאוניברסיטת בריסטול, מציג את הסיפור כפי שהמסורת משמרת אותו, והוא מובא כאן בצורה זו; עד כמה הוא היסטורי אי אפשר להכריע מתוך הטקסטים לבדם.[6]\n לפי סיפור זה נולד סידהארתה בלומביני לשודהודנה, ראש השאקיה בקפילוסטו, ולמאיה. הוא גדל ברווחה, ועזב את ביתו כאדם צעיר כדי לבקש שחרור מזִקנה, מחולי וממוות. הוא למד מדיטציה אצל שני מורים ונהג סגפנות חמורה, ואז נטש את שתיהן כבלתי מספיקות.
\nכשהוא יושב תחת עץ תאנה במקום הנקרא כיום בודה גאיה, בביהאר, הגיע להתעוררות (bodhi) שממנה נגזר התואר. את דרשתו הראשונה נשא לפני חמישה מחבריו לשעבר בפארק הצבאים בסרנאת, סמוך לוורנאסי, ובמשך כארבעה עשורים וחצי לימד ברחבי הממלכות מגדהה וקושלה וייסד מסדר של נזירים ואחר כך גם של נזירות. הוא מת בקושינגרה בגיל שמונים בקירוב. מהאפרינבאנה סוטה (Mahāparinibbāna Sutta), הדרשה השש-עשרה של דיגהה ניקאיה (Dīgha Nikāya) הפאלי, מספרת על מסעו האחרון, על הוראותיו האחרונות ועל מותו, שהמסורת מכנה פרינירוואנה (parinirvāṇa), הכיבוי השלם.[4]\n
\nהתורה עצמה מסוכמת בארבע האמיתות הנאצלות: הסבל, מקורו בתשוקה, הפסקתו, והדרך בת שמונת הנתיבים אל הפסקה זו. היא נתונה בתוך תורות האין-עצמי (anattā), ההתהוות התלויה והקארמה, ומכוונת אל נירוונה (nirvāṇa; בפאלי nibbāna), כיבוי התשוקה המניעה את הלידה מחדש בסמסרה.[6]\n הבודהה לא כתב דבר. תורתו נמסרה בעל פה, והמסורת הפאלית מתעדת שהיא הועלתה על הכתב לראשונה בסרי לנקה במאה הראשונה לפנה״ס.[6]\n
\nשום תאריך בחיי הבודהה אינו קבוע על פי תיעוד בן-זמנו. שתי משפחות של כרונולוגיה נגזרות משתי מסורות טקסטואליות, ושתיהן נותרות עמדות מחקריות.
\nהכרונולוגיה הארוכה נשענת על הכרוניקות של סרי לנקה, המונות 218 שנה ממות הבודהה ועד הכתרת הקיסר אשוקה. החשבון התרוודי המסורתי ממקם את המוות ב-544/543 לפנה״ס. המחקר המערבי העדיף זמן רב צורה מתוקנת של אותו חשבון, הממקמת אותו בערך ב-486–483 לפנה״ס ואת הלידה כשמונים שנה קודם לכן, בערך ב-566–563 לפנה״ס.
\nהכרונולוגיה הקצרה נשענת על מקורות בודהיסטיים צפוניים שנשתמרו בסנסקריט, בסינית ובטיבטית, המציבים כמאה שנה בין המוות לבין אשוקה. היא ממקמת את המוות בערך ב-400 לפנה״ס או מאוחר יותר. בכינוס בגטינגן שכינס ההודולוג היינץ בכרט ב-1988, שמאמריו ראו אור בשלושה כרכים בין 1991 ל-1997, הזיזו רוב המשתתפים את המוות הרבה אחרי התאריך הארוך המתוקן, רבים מהם אל חלון של סביב 400 לפנה״ס.[9]\n
\nהארכאולוגיה נוגעת בשאלה בלי להכריע אותה. העמוד של אשוקה ברומינדאי, בטראי הנפאלי, מתעד שהקיסר בא בעצמו לסגוד במקום בשנה העשרים להכתרתו, בערך באמצע המאה השלישית לפנה״ס, משום שהבודהה, חכם השאקיה, נולד שם.[5]\n חפירות מתחת למקדש מאיה דווי בלומביני, בהובלת הארכאולוג רובין קונינגהם מאוניברסיטת דרהם, דיווחו על מבנה עץ שהצוות תיארך למאה השישית לפנה״ס ופירש כמקדש בודהיסטי קדום. החופרים טענו שהממצא תומך בתאריך מוקדם יותר לבודהה. אחרים מציינים שמבנה מתוארך מתחת למקדש מאוחר אינו מתארך כשלעצמו את האדם שהמקדש הנציח מאוחר יותר.[10]\n
\nהקאנון נוקב בשמו של בודהה פעמיים במסר השני המוכתב, חוצנים לקחו אותי לכוכב שלהם (1975). בקטע הראשון מובא ראל אל סעודה על כוכב הנצחיים, ומושב מול ישוע, »שהצלחנו לברוא מחדש מתוך תא ששימרנו בטרם צליבתו«. אז מציג יהוה את האחרים היושבים אל השולחן:
\nלימינו יושב משה, לשמאלו אליהו, לשמאלו של ישוע יושב זה אשר, על פני כדור הארץ, זוכרים אותו בשם בודהה. מעט רחוק יותר תוכל לראות את מוחמד, שבכתביו אני מכונה אללה, שכן לא העז לנקוב בשמי מתוך כבוד. כארבעים הגברים והנשים הנוכחים בסעודה זו הם כולם יצורים המייצגים את הדתות שנוצרו בעקבות מגעינו על פני כדור הארץ.\n
הקאנון מושיב את בודהה לשמאלו של ישוע, כשמשה לימינו של ישוע, אליהו לשמאלו ומוחמד »מעט רחוק יותר«. בצרפתית נכתב la quarantaine, »הארבעים בקירוב«. הטקסט מתאר כיצד הגיע ישוע להיות נוכח, ואינו אומר דבר על האופן שבו הגיעו לשם בודהה או האחרים. הוא אינו נותן רשימה של הארבעים ואינו קובע סדר ביניהם. הקורפוס אינו מושיב ליד השולחן איש מלבד אלה שהטקסט מציב שם, ואינו מקצה לשום דמות מספר בשום רצף.
\nהקטע השני בא בעמודיו האחרונים של המסר. יהוה אומר על ראל כי »הוא לא כתב את מה שכתבו משה, יחזקאל, אליהו, ישוע, מוחמד, בודהה וכל האחרים … אלא הוא אחרון שושלת הנביאים«.[1]\n בודהה עומד בשושלת זו כאחד מקודמיו של ראל.
\n\nלפי הקאנון, נביאי מסורות העולם היו בני-שיח מבצעיים בין האלוהים לבין עמים ותקופות מסוימים: נוצר עמם מגע, הם תודרכו והוטלה עליהם משימה, וכל אחד מסר את המסר במשלב שתקופתו ותרבותו יכלו לשאת.\n בודהה שייך לרצף זה משום שהקאנון מונה אותו בו. הקאנון אינו מספר דבר על המגע עמו או על תדרוכו, והקורפוס אינו משלים דבר. לפי קריאה זו, ההבדלים בין הבודהיזם למסורות האברהמיות הם ההתאמה לתקופה שהגדרת התפקיד מתארת (ראו נביא); תיאורה של כל מסורת את מייסדה עומד במונחיו שלו.
\nב*הבה נקבל את החוצנים בברכה* (1979) נוקב ראל שוב בשמו של בודהה, הפעם בקול הפרשנות שלו, שהקורפוס מתייחס אליו כקאנון אך תמיד מסמן אותו כנבדל מן המסרים המוכתבים. בפרק »דת אתאיסטית« הוא כותב שהראליים »מכירים בישוע כשליח ששלחו בוראינו, כפי שהם מכירים במשה, בבודהה, במוחמד, בג'וזף סמית' ובכל שאר הנביאים הגדולים«, ו»מצפים לשובם בחברת האלוהים« (LWTE-3:27).[2]\n פעמיים נוספות הוא מונה את בודהה בין אלה שיבואו עם האלוהים אל השגרירות: »השליחים הקדומים: משה, ישוע, בודהה ומוחמד« (LWTE-1:87) ו»הנביאים הגדולים, משה, ישוע, בודהה, מוחמד ואחרים« (LWTE-3:82). שאלת קורא באותו ספר (LWTE-1:75) מניחה שהנביאים חיים על כוכב הנצחיים; זוהי הנחת השואל, ותשובתו של ראל אינה חולקת עליה.
\nהעיסוק הארוך ביותר של הקאנון בתורה הבודהיסטית הוא פסקה אחת במסר השני, הנפתחת במילים »זאת מסביר הבודהיזם«. יהוה מסכם את התיאור הבודהיסטי של המוות: »נשמת« הגוסס צריכה להיות ערנית דייה כדי להימלט מן »השדים«, שאם לא כן היא נולדת מחדש ונופלת שוב אל תוך המחזור. \nהקאנון מכנה זאת »תיאור טוב מאוד החל לא על היחיד אלא על האנושות כולה«: השדים הם »התוקפנות כלפי בני-מינה או כלפי הטבע שבו חיים«, הנפילה שוב אל המחזור היא שיבתה של ציוויליזציה אל השלב הפרימיטיבי ו»התקדמות אטית חדשה«, ו»מצב האושר העילאי דרך ההתעוררות הוא תור הזהב של הציוויליזציות, שבו המדע עומד לשירות בני האדם«.\n (ETTMTTP-2:24; ראו תור הזהב.)[1]\n
\nהקריאה המחודשת נוגעת במחזור ובהימלטות ממנו. הקאנון אינו נותן תיאור של הקארמה כחשבון מוסרי או של המטפיזיקה של הנירוונה, והקורפוס אינו משלים תיאור כזה. במסורות הבודהיסטיות המחזור נותר הלידה מחדש של יצורים יחידים, המונעת בידי התשוקה ומסתיימת בנירוונה, וקריאתו של הקאנון בקנה מידה של האנושות אינה באה במקום תיאור זה. בנפרד, ובקטעים משלו, מבטיח הקאנון »גלגול מדעי« אישי על כוכב הנצחיים (ETTMTTP-3:208, 3:214). הוא אינו קושר הבטחה זו לפסקת הבודהיזם. כשמעמידים אותה לצד הלידה מחדש הבודהיסטית, ההבטחה נתקלת בהשגה קבועה: תורת האין-עצמי שוללת את העצמי המתמיד שבריאתו מחדש של אותו יצור מניחה.
\n\nלקראת סופה פונה אותה פסקה אל הסמל: »משום כך מופיע בסמלנו הסווסטיקה או צלב הקרס, המצוי בכתבים קדומים רבים ופירושו המחזור.«\n הסווסטיקה היא סימן מבורך באיקונוגרפיה הבודהיסטית, ההינדואית והג'ייניסטית. לתפוצה רחבה זו יש הסברים עצמאיים, והיא אינה ראיה לקריאתו של הקאנון. ניכוס הסימן בידי הנציונל-סוציאליזם הוא ההקשר המודרני שכל שימוש בו נושא כיום, והוא נדון בערך סווסטיקה.
\nלקראת סופו פונה המסר השני אל כל מסורת בתורה. הנוצרי קרא »מאה פעמים שישוע ישוב«; בן ישראל »עדיין מצפה למשיחו«; ואל הבודהיסט אומר יהוה: »כתביך מציינים שהבודהה החדש עתיד להיוולד במערב; הכר באותות הצפויים!« למוסלמי נאמר »קבל את פני אחרון הנביאים« (ETTMTTP-3:226–229). \nכשהוא נקרא ברצף זה, וביחד עם ETTMTTP-3:257, שבו ראל הוא »אחרון שושלת הנביאים«, הקורפוס מבין את הסעיף הבודהיסטי כמצביע על ראל.\n רק הסעיף המוסלמי נוקב ב»אחרון הנביאים«; הסעיף הבודהיסטי מצביע מכוח ההקבלה, ולכן הקריאה מסומנת מוסקת. הקורפוס אינו טוען דבר על מה שהכתובים הבודהיסטיים חוזים, ו»הבודהה החדש« של הקאנון אינו מזוהה עם שום דמות מן המסורת הבודהיסטית.
\nבמסר הראשון, הספר שאומר את האמת (1974), מונים האלוהים את »הדת הבודהיסטית, האסלאמית, המורמונים« בין הדתות »המעידות באופן פחות או יותר סתום על מלאכתנו« (TBWTT-5:54).[3]\n \nהקאנון מציג את עצמו כמקור המשותף, המוסר ממנו המסתורין, של הדתות הקיימות, ומונה את הבודהיזם בין המסורות המעידות על אותם בוראים.\n תיאור זה של הבודהיזם הוא של הקאנון, ואין בו טענה שהבודהיסטים מקבלים אותו.
\nמושא המילה »בודהה«. משום ש-buddha הוא תואר שנושאות דמויות רבות במסורת הבודהיסטית, הביטוי של הקאנון, »זה אשר, על פני כדור הארץ, זוכרים אותו בשם בודהה«, אינו קובע כשלעצמו למי הכוונה. הזיהוי עם סידהארתה גאוטמה הוא קריאת הקורפוס, שאומצה בהחלטה עריכתית של המייסד, ואינו קביעה של הקאנון.
\nהרשימות הולכות אחר הקהל. קריאה ממעיטה גורסת שהרשימות הנקובות של הקאנון משקפות את המפה הדתית של קהל צרפתי בשנות השבעים ואינן מתעדות עובדה עצמאית כלשהי על הדמויות, כפי שאותה השגה טוענת לגבי רצף הנביאים כולו. השגה קרובה גורסת שרצפי נביאים הם התפתחויות פנימיות של המסורות, ובראשן תורת הנבואה האסלאמית, ושהקאנון מכליל דפוס שהן בנו מטעמיהן שלהן. סוזן ג'. פאלמר, הסוציולוגית של הדת שמונוגרפיית עבודת השדה שלה Aliens Adored (2004) היא התיאור האקדמי העיקרי של התנועה, מספקת את ההקשר שבו נטענות קריאות כאלה.[11]\n
\nאין לידה מערבית. ההשגה החזקה ביותר על קריאת »הבודהה החדש« נוגעת לאופן שבו הקאנון מאפיין את הכתבים הבודהיסטיים. התיאור הפאלי של הבודהה הבא, הדרשה על המלך מסובב הגלגל (דיגהה ניקאיה 26), ממקם את הופעתו של מטייה (Metteyya) בקטומתי, ורנאסי ששמה הוחלף, בעידן שבו בני האדם חיים 80,000 שנה, ושום דבר בו אינו ממקם אותו במערב. כשקוראים אותו מול טקסט זה, הקאנון מתאר את הכתבים הבודהיסטיים באופן שהתיאור הפאלי אינו מאשש. הספרות הבודהיסטית המאוחרת על הבודהה העתידי לא נבדקה.
\nהטפה, לא זיהוי. את הפנייה של ETTMTTP-3:226–229 אפשר לקרוא כהטפה, הקוראת לקוראי כל מסורת להתייחס ברצינות אל המסר, בלי שום תורת זיהוי מאחוריה. לפי קריאה זו, הסקת ייעוד של ראל מן הסעיף הבודהיסטי היא קריאת-יתר של רטוריקה.
\nקולה של המסורת עצמה. בעבור הבודהיסטים, התעוררותו של הבודהה ותורת האין-עצמי הן מרכז התורה. קריאה המושיבה אותו ליד שולחן של בוראים בעלי גוף, או ההופכת את ההתעוררות לתור הזהב של ציוויליזציה מדעית, מתארת דבר שהמסורת אינה מזהה במונחיה שלה. הקורפוס רושם את הקריאה המחודשת כשל הקאנון ומעמיד לצדה את תיאורה של המסורת.
\n", "extra": {"alternative_names":["סידהארתה גאוטמה (Siddhārtha Gautama, סנסקריט)","סידהאתה גוטמה (Siddhattha Gotama, פאלי)","שאקיאמוני (Śākyamuni, 'חכם השאקיה')","התתהאגטה (Tathāgata)","המבורך (Bhagavat)","Bouddha (צרפתית, כבקאנון)"],"category":"Theology & Traditions","claim_type":"direct","core_claim_ids":["woh-claim-0077","woh-claim-0078","woh-claim-0038","woh-claim-0048","woh-claim-0043","woh-claim-0027"],"core_versions":{"woh-claim-0027":"0.1.0","woh-claim-0038":"0.1.1","woh-claim-0043":"0.1.0","woh-claim-0048":"0.2.0","woh-claim-0077":"0.1.0","woh-claim-0078":"0.1.1"},"editorial_pass":"2026-05","entry_type":"biographical","infobox":{"birth":"לומביני, בטראי שבנפאל של ימינו, לפי המסורת ולפי כתובת העמוד של אשוקה במקום","canon_naming":"'זה אשר, על פני כדור הארץ, זוכרים אותו בשם בודהה', היושב לשמאלו של ישוע אל שולחנו של יהוה (ETTMTTP-2:64); נזכר בין קודמיו של 'אחרון שושלת הנביאים' (ETTMTTP-3:257)","corpus_identification":"הקורפוס מזהה את בודהה של הקאנון עם סידהארתה גאוטמה בהחלטה עריכתית של מייסד הפרויקט (2026-11-08). הקאנון עצמו אינו נוקב בשם גאוטמה","dating":"הכרונולוגיה הארוכה: מות בערך 486–483 לפנה״ס (החשבון התרוודי המסורתי: 544/543 לפנה״ס). הכרונולוגיה הקצרה: מות בערך 400 לפנה״ס או מאוחר יותר. שתיהן עמדות מחקריות; אף אחת מהן אינה מוכרעת","death":"קושינגרה (בפאלי Kusinārā), בגיל שמונים בקירוב","names":"סידהארתה גאוטמה (Siddhārtha Gautama, סנסקריט), סידהאתה גוטמה (Siddhattha Gotama, פאלי); שאקיאמוני, 'חכם שבט השאקיה'","title_meaning":"*Buddha*, 'המתעורר', מן השורש הסנסקריטי והפאלי *budh*, 'להתעורר, להבין'","type":"מייסד הבודהיזם; מורה במישור הגנגס המרכזי"},"lang":"he","lang_prefix":"/he","references":[{"id":"extraterrestrials-took-me-to-their-planet","locator":"ETTMTTP-2:24 (המחזור הבודהיסטי נקרא מחדש בקנה מידה של האנושות; הסווסטיקה בסמל); ETTMTTP-2:62–64 (סעודת הארבעים בקירוב; בודהה לשמאלו של ישוע); ETTMTTP-3:226–229 (הפנייה אל המסורות); ETTMTTP-3:257 (שושלת הנביאים)"},{"id":"lets-welcome-the-extraterrestrials","locator":"קול הפרשנות של ראל: LWTE-1:75 (שאלת קורא), LWTE-1:87 ו-LWTE-3:82 (בודהה בין השליחים הצפויים בשגרירות), LWTE-3:27 (בודהה בין השליחים ששלחו הבוראים)"},{"id":"the-book-which-tells-the-truth","locator":"TBWTT-5:54 (הדת הבודהיסטית בין המסורות המעידות על מלאכת הבוראים)"},{"author":"Maurice Walshe (trans.)","date":"1995","title":"The Long Discourses of the Buddha: A Translation of the Dīgha Nikāya"},{"author":"E. Hultzsch","date":"1925","title":"Inscriptions of Asoka"},{"id":"gethin-foundations-of-buddhism","locator":"גתין, פרקים 1–3: חיי הבודהה כפי שהמסורת זוכרת אותם; ארבע האמיתות; האין-עצמי; נירוונה"},{"id":"buswell-lopez-princeton-buddhism","locator":"הערכים Śākyamuni, buddha, Lumbinī, Bodh Gayā ו-parinirvāṇa"},{"id":"digha-nikaya-26-sujato","locator":"DN 26, מקטעים dn26:23–25: קטומתי, המלך סנקהה והופעתו של מטייה (Metteyya)"},{"id":"williams-mahayana","locator":"תורת המהאיאנה על בודהות רבים, בעבר, בהווה ובמערכות עולמות אחרות"},{"author":"Heinz Bechert (ed.)","date":"1991–1997","title":"The Dating of the Historical Buddha / Die Datierung des historischen Buddha"},{"author":"R. A. E. Coningham et al.","date":"2013","title":"The earliest Buddhist shrine: excavating the birthplace of the Buddha, Lumbini (Nepal)"},{"id":"aliens-adored","locator":"התיאור האקדמי של פאלמר על התנועה הראלית ועל תורת הנבואה שלה"}],"same_as":["https://www.wikidata.org/wiki/Q9441","https://en.wikipedia.org/wiki/The_Buddha","https://www.britannica.com/biography/Buddha-founder-of-Buddhism"],"see_also":[{"description":"מעגל הלידה מחדש, שהקאנון קורא מחדש בקנה מידה של האנושות כולה בקטע שלו על הבודהיזם.","path":"wiki/samsara","title":"סמסרה"},{"description":"סימן המחזור שהקאנון מציב בסמל האלוהים, באותו קטע שבו הוא קורא מחדש את המחזור הבודהיסטי.","path":"wiki/swastika","title":"סווסטיקה"},{"description":"התיאור המחודש של הקאנון ל'מצב האושר העילאי דרך ההתעוררות' כתור הזהב של הציוויליזציות.","path":"wiki/golden-age","title":"תור הזהב"},{"description":"השליח שלשמאלו מושיב הקאנון את בודהה אל שולחנו של יהוה.","path":"wiki/jesus","title":"ישוע"},{"description":"נזכר עם בודהה ליד השולחן ובשושלת הנביאים של הקאנון.","path":"wiki/muhammad","title":"מוחמד"},{"description":"יושב לימינו של ישוע בסצנת השולחן.","path":"wiki/moses","title":"משה"},{"description":"הגדרת הקאנון לנביא כבן-שיח שנוצר עמו מגע, שתודרך והוטלה עליו משימה.","path":"wiki/prophet","title":"נביא"},{"description":"הגוף המנהל של האלוהים, היושב על כוכב הנצחיים, שבו מתרחשת סצנת השולחן.","path":"wiki/council-of-the-eternals","title":"מועצת הנצחיים"},{"description":"המקום שאליו מצפה ראל שיבואו האלוהים עם השליחים הקדומים, ובודהה ביניהם.","path":"wiki/embassy","title":"השגרירות"},{"description":"המכונה 'אחרון שושלת הנביאים'; הקורפוס קורא את סעיף 'הבודהה החדש' של הקאנון כמצביע עליו.","path":"wiki/rael","title":"ראל"}]} }, "links": { "self": "/v1/he/wiki/buddha/", "canonical_html": "https://www.wheelofheaven.world/he/wiki/buddha/", "index": "/v1/he/wiki/", "schema": "/v1/schema/wiki-entry/", "related": [{"slug": "samsara", "title": "סמסרה", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/samsara/" },{"slug": "swastika", "title": "סווסטיקה", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/swastika/" },{"slug": "golden-age", "title": "תור הזהב", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/golden-age/" },{"slug": "jesus", "title": "ישוע", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/jesus/" },{"slug": "muhammad", "title": "מוחמד", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/muhammad/" },{"slug": "moses", "title": "משה", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/moses/" },{"slug": "prophet", "title": "נביא", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/prophet/" },{"slug": "council-of-the-eternals", "title": "מועצת הנצחיים", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/council-of-the-eternals/" },{"slug": "embassy", "title": "השגרירות", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/embassy/" },{"slug": "rael", "title": "ראל", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/rael/" }] } }