העברים (בעברית עִבְרִים, ʿIvrim; ביחיד ʿIvri) הם, במקרא העברי, אברהם והעם שמוצאו ממנו — שם שבו משתמשים בעיקר זרים, או מי שמדבר אל זרים; העם עצמו קורא לעצמו ישראל. \nהקאנון הראלי מכנה את עם ישראל העם שנברא בידי צוות הבוראים שהמעבדה שלו שכנה בארץ ההיא, העם שבחרו בו הבוראים והעם שמוצאו מהם\n, ומציע את הקשר בין שתי הקביעות הללו בהיסוס.
\nהמילה מופיעה לראשונה בבראשית יד:13, כאשר פליט ממלחמת המלכים בא להגיד ל»אברם העברי« (Avram ha-ʿIvri) שבן אחיו נשבה. גזירתה של המילה ʿIvri היא אחת השאלות הפתוחות הוותיקות של הפילולוגיה המקראית. הפירוש הנלווה לתרגום בראשית של Wheel of Heaven מציג באותו פסוק שלוש קריאות, ואף אחת מהן אינה מוכרעת (GEN-WOH-14:13).
\nהקריאה הראשונה גוזרת את ʿIvri מן עבר (עֵבֶר), מצאצאי שם. רשימות היחס שבספר בראשית תומכות בה: שם הוא »אבי כל בני עבר« (בראשית י:21), והשושלת נמשכת משם דרך עבר אל תרח ואל אברם (יא:14–26). נחום מ. סרנה, החוקר מאוניברסיטת ברנדייס שפירוש התורה של JPS שלו לספר בראשית (1989) מצרף פילולוגיה לפרשנות יהודית מסורתית, מאמץ גזירה זו בבראשית יד:13 (עמ' 107). קלאוס וסטרמן, חוקר ביקורת הצורות מהיידלברג, דן במקומו של עבר בלוח העמים בפירושו לבראשית א–יא.
\nהקריאה השנייה גוזרת את המילה משם העצם ʿeber, »האזור שמעבר, הצד השני«. יהושע כד:2–3 ממקם את האבות »בעבר הנהר«, הפרת, ותרגום השבעים מתרגם את בראשית יד:13 במילה peratēs, »זה שבא מן העבר השני«.
\nהקריאה השלישית קושרת את ʿIvri עם ה-ḫabiru או ה-ʿapiru שבטקסטים מן האלף השני לפנה״ס ממסופוטמיה, מאנטוליה, מסוריה וממצרים, ובהם מכתבי אל-עמארנה מן המאה הארבע-עשרה לפנה״ס. שם המונח מציין מעמד חברתי ולא עם: אנשים עקורים וחסרי מדינה, המופיעים כשכירי חרב, כפועלים, כפליטים וכפושטים. שלוש הקריאות אינן סותרות זו את זו בהכרח. יש חוקרים המציעים שמונח חברתי שעבר בירושה הוצמד מאוחר יותר לאב-השם עבר ולמובן הגאוגרפי (GEN-WOH-14:13).
\nתפוצת המילה מלמדת. בסיפור יוסף, אשת פוטיפר מכנה את יוסף »איש עברי« באוזני אנשי ביתה (בראשית לט:14), והמצרים אינם יכולים לאכול עם »העברים« (מג:32). בספר שמות, בת פרעה מזהה כי »מילדי העברים זה« (שמות ב:6), ומשה אמור לומר לפרעה »יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו« (ג:18). הפלשתים מדברים על »מחנה העברים« (שמואל א ד:6; השוו יג:19). יונה, כשהמלחים הזרים שואלים אותו מי הוא, עונה »עברי אנכי« (יונה א:9). כמעט בכל מקרה משמשת המילה בפי זרים על בני ישראל, או בפי בני ישראל המדברים אל זרים. בינם לבין עצמם העם הם בני ישראל (benei Yisraʾel). יש חוקים המשמרים מובן קדום יותר, ואולי חברתי, כמו הדין של »עבד עברי« (שמות כא:2).
\nלאחר גלות בבל נעשו השמות הרווחים »ישראל« ויהודים (Yehudim), והשם »עברי« בא לציין בעיקר את הלשון, נושא הערך עברית. יהודים דוברי יוונית ונוצרים קדומים שמרו את המילה הקדומה כסימן של מוצא ומסורת: פאולוס מכנה את עצמו »עברי בן עברים« (פיליפים ג:5), ואחת האיגרות שבברית החדשה נושאת את הכותרת »אל העברים«.
\nערך זה משתמש ב»עברים« לציון העם המקראי כמוסכמת היקף. ה-ʿIvrim ההיסטוריים מובאים כאן כהיסטוריה מצוטטת. הקאנון מדבר על »עם ישראל«, »היהודים« ו»העם הנבחר«, והמסגרת אינה טוענת דבר על ה-ʿIvrim, על ה-ḫabiru או על אוכלוסייה ארכאולוגית כלשהי מעבר למה שהקאנון אומר על ישראל.
\nהארכאולוגיה המקובלת מתחקה אחר ראשית ישראל אל כפרי ההר המופיעים בהר המרכזי של כנען בתקופת הברזל I, מכ-1200 לפנה״ס. ישראל פינקלשטיין, הארכאולוג מאוניברסיטת תל אביב, וניל אשר סילברמן טוענים ב-The Bible Unearthed (2001) שאוכלוסייה זו הייתה ברובה רציפה עם התרבות הכנענית שסביבה. לפי תיאורם, תכונותיה המייחדות צמחו בהדרגה, וסיפורי האבות ויציאת מצרים קיבלו את צורתם הנוכחית בימי המלוכה. האזכור הראשון של ישראל מחוץ למקרא הוא מצבת הניצחון של פרעה מרנפתח, משלהי המאה השלוש-עשרה לפנה״ס, המזכירה את ישראל כעם בכנען.
\nהמקרא העברי מנסח את בחירת ישראל במונחיו שלו. קריאתו של אברהם מבטיחה »ונברכו בך כל משפחת האדמה« (בראשית יב:3). בסיני הברית מותנית וטעונת ייעוד: »ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש« (שמות יט:5–6). ספר דברים נותן את טעם הבחירה ושולל במפורש שהיא נשענת על תכונה כלשהי של העם:
\n\n\nכי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך בך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה. לא מרבכם מכל העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים. כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים. (דברים ז:6–8)
\n
בתאולוגיה זו הבחירה פירושה חובה לא פחות מזכות. עמוס מנסח זאת בחריפות הרבה ביותר: »רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם« (עמוס ג:2; הפועל, שבתרגומים רבים מובא כ»בחרתי«, הוא מילולית »ידעתי«). המסורת היהודית הוסיפה לקרוא את הבחירה דרך הברית והמצוות, והברכה הנאמרת לפני קריאת התורה מודה לאל »אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו«. הבנה עצמית זו שייכת ליהדות, ותיאורו של הקאנון המובא להלן אינו בא במקומה.
\n\nהמסגרת קוראת את המקרא העברי כתיעוד דחוס, נמסר ומעובד תאולוגית של מעורבות הבוראים באנושות\n. עמדה זו אינה מתירה כשלעצמה שום קריאה מסוימת. הקריאה של ישראל נשענת על קביעותיו של הקאנון עצמו, בהספר שאומר את האמת (1974), בחוצנים לקחו אותי לכוכב שלהם (1975) ובהבה נקבל את החוצנים בברכה (1979). שלושת הספרים שייכים למסורת מחבר אחת, ולכן הסכמתם נחשבת למקור אחד.
\nהקאנון ממקם את אחד מצוותי הבוראים, »אחד המבריקים, אם לא המבריק שבכולם«, »בארץ שאתם מכנים כיום ישראל«, שהייתה אז סמוכה ליוון ולתורכיה על היבשת האחת. \nהוא מכנה את שטחו של אותו צוות »מה שאתם מכנים גן העדן הארצי«\n, נושא הערך עדן, ואומר כי »האדם שנברא שם היה הנבון ביותר« (TBWTT-2:28). הקאנון נוקב בשם הארץ אך לא באתר כלשהו בתוכה, והמסגרת אינה מזהה אתר כזה. אחר כך מזכיר הקאנון תחרויות בין צוותי הבוראים, שנערכו כדי לשפוט את עבודתם:
\n\n\nEt surtout le peuple d'Israël, qui fut lors d'un de ces concours dont je vous parlais précédemment, élu par le jury scientifique comme le type humanoïde terrestre le plus réussi sur le plan intelligence et génie. Ce qui explique que ce peuple s'est toujours considéré comme le peuple élu de Dieu.
\nובייחוד עם ישראל, אשר באחת מאותן תחרויות שסיפרתי לך עליהן קודם נבחר בידי חבר השופטים המדעי כטיפוס ההומנואידי הארצי המוצלח ביותר מבחינת תבונה וגאונות. דבר זה מסביר מדוע עם זה ראה את עצמו מאז ומתמיד כעם הנבחר של האל. (TBWTT-2:43)
\n
\nהקאנון מציג את שיפוטם של הבוראים באותה תחרות כמקור הבנתו העצמית של ישראל כעם הנבחר\n. המסגרת רושמת זאת כתיאורו של הקאנון לאופן שבו נוצרה הבנה עצמית. היא אינה מאמצת אותו כדירוג של עמים, ואינה טוענת דבר על יכולותיו או על ערכו של אדם כלשהו. במקום שבו הקאנון משתמש במילה »גזע« (TBWTT-2:43; LWTE-1:18), זהו ניסוחו של הקאנון משנות השבעים, ואין זו קטגוריה של קורפוס זה.
\nהספר הקנוני השני מוסיף קביעה אחרת: »היהודים הם צאצאינו הישירים על פני כדור הארץ … הם צאצאיהם של בני האלוהים ובנות האדם שעליהם מדובר בבראשית« (ETTMTTP-2:104; ונאמר שוב על »עם ישראל« ב-2:123). ההפניה היא לבראשית ו:1–4, שבו בני האלהים (benei ha-elohim), »בני האלוהים« (מילה עברית שצורתה רבים), לוקחים להם נשים מבנות האדם. \nהמסגרת מזהה את האיחודים של בראשית ו עם איחודיהם של הבוראים הגולים עם נשים אנושיות בתיאורו של הקאנון\n. השאלות מי היו העירים והנפילים, שהמסגרת מבחינה ביניהם, שייכות לאותם ערכים.
\nקוראי הקאנון עצמו ראו מתח בין עם שנבחר כבריאת מעבדה לבין עם שמוצאו מן הבוראים. בספר השלישי קורא שואל במישרין: »האין זו סתירה?« (LWTE-1:17). התשובה היא ההרמוניזציה של הקאנון, שנתן ראל בקול הפרשנות שלו ולא במסר מוכתב, והיא מהוססת:
\n\n\nLe peuple qui fut élu par nos créateurs les Elohim comme étant le plus réussi était le peuple d'Israël, le peuple qui avait été créé dans le laboratoire situé à cet endroit de notre planète. C'est peut-être justement parce que ce peuple était le plus réussi que les fils d'Elohim se laissèrent tenter par leurs filles et en eurent des enfants dont descend effectivement le peuple juif.
\nהעם שנבחר בידי בוראינו האלוהים כמוצלח ביותר היה עם ישראל, העם שנברא במעבדה שהייתה ממוקמת במקום ההוא בכוכב הלכת שלנו. אולי דווקא משום שעם זה היה המוצלח ביותר הניחו בני האלוהים לעצמם להתפתות לבנותיו והולידו מהן ילדים, שמהם אכן מוצאו של העם היהודי. (LWTE-1:18)
\n
\nהקאנון מיישב בין שתי קביעותיו בכך שהוא הופך את עם ישראל שנברא במעבדה לאוכלוסייה שלבנותיה »הניחו לעצמם להתפתות« בני האלוהים והולידו מהן ילדים, כך שנעשתה לעם היהודי\n. הוא מציע קשר זה ב»אולי« (peut-être). לפיכך המסגרת מציגה את הבחירה ואת המוצא כשתי קביעות קנוניות שביניהן גשר מהוסס. היא אינה מציגה אותן כשושלת יוחסין אחת ומוכרעת. הקאנון מדבר על מוצא דרך האיחודים של בראשית ו ואינו מדבר על גנטיקה, והמסגרת אינה טוענת שום טענה של גנטיקה של אוכלוסיות.
\nהקאנון מספר גם את תולדות ישראל כתולדות של חניכה. הוא קורא את יציאת מצרים כפעולת הבוראים לשחרור עם ישראל, שאותו הדריכו »עד לארץ שייעדנו להם« (TBWTT-3:10). הוא קורא את הגירוש והפיזור המאוחרים כעונש, ונשען על מלכים ב יז:23, שבו המקרא מציג את גלות ממלכת הצפון כמשפט (TBWTT-3:140–142). לפיזור הקודם בבבל יש קריאה משלו, המובאת באותו ערך. \nהקאנון מתאר את ישראל כמי שהופקד בידיו מסר שנועד לאנושות כולה, ששמר עליו »בקנאה« במקום להפיצו, ואת העם היהודי כשומרי המקרא, המשמש עדות לבוא הבוראים\n (ETTMTTP-2:124; TBWTT-4:35, 5:25). הוא קורא את שיבתם של יהודים לארץ במאה העשרים כאחד האותות שהוא מונה לעידן הנוכחי, לאחר שעם ישראל »נטל חלק בשמירת האמת« (TBWTT-3:225; 5:25, 5:31).
\nהיקף הקריאה צר במכוון. היא אינה טוענת שום טענה של גנטיקה של אוכלוסיות ושום טענה של עליונות ביולוגית, ואינה אומרת דבר על ערכו של אדם יחיד כלשהו. היא אינה מזהה את »עם ישראל« של הקאנון עם ה-ʿIvrim ההיסטוריים, עם ה-ḫabiru או עם אוכלוסייה ארכאולוגית כלשהי מעבר למה שהקאנון עצמו קובע. היא אינה מציגה קו מוצא אחד ומוכרע, משום שהקאנון אינו מציג קו כזה. היא גם מותירה את תאולוגיית הבחירה היהודית במונחיה שלה: תיאורו של ספר דברים, של בחירה שנעשתה באהבה ונשמרה בשבועה, הוא תיאור אחר של בחירה, ותיאורו של הקאנון אינו בא במקומו.
\nבחירה בברית. ההשגה הטקסטואלית החזקה ביותר באה מן המקרא העברי עצמו. דברים ז:7–8 מבסס את בחירת ישראל על אהבה ועל השבועה שנשבעה לאבות, »לא מרבכם מכל העמים ... כי אתם המעט מכל העמים«. תורת הבחירה של המקרא עצמו אינה נשענת על הצטיינות, ולפי השקפה זו קריאת התחרות של הקאנון הופכת אותה על פיה, בכך שהיא מציגה כטעם הבחירה בדיוק את סוג התכונה שספר דברים שולל.
\nאתנוגנזה. לפי התיאור הארכאולוגי, ישראל צמח מאוכלוסיית הר של תקופת הברזל I שהייתה ברובה רציפה עם התרבות הכנענית, ונזכר לראשונה מחוץ למקרא במצבת מרנפתח. שום שושלת של אוכלוסייה זו אינה מגיעה לאחור עד לבריאה קדמונית.
\nמתח פנימי. שתי קביעותיו של הקאנון, אוכלוסיית מעבדה שנבחרה וצאצאי האיחודים, נקראו כסותרות בידי קוראי הקאנון עצמו (LWTE-1:17). ההרמוניזציה העונה להם, פרשנותו של ראל עצמו, מהוססת במפורש, ולכן אין להציג שום שושלת יוחסין אחת כעמדתו המוכרעת של הקאנון.
\nהסבר סוציולוגי. סוזן ג'. פאלמר, הסוציולוגית הקנדית של תנועות דתיות חדשות, חוקרת את התנועה הראלית מתוך עבודת שדה ב-Aliens Adored (2004), ובכלל זה את מיזם השגרירות שלה בישראל. קריאה סוציולוגית קושרת את הדגש של הקאנון על ישראל לאסטרטגיית השגרירות ההיא ולתיאורו של המייסד את אביו היהודי (TBWTT-1:46; ETTMTTP-1:7), ולא לזיכרון עצמאי.
\nהשגה אתית. לדירוג עמים לפי »תבונה וגאונות« יש היסטוריית התקבלות מזיקה, תהא הכוונה שמאחוריו אשר תהא. כל הצגה פומבית של סעיף התחרות נושאת סיכון זה. ההשגה עומדת במלוא תוקפה, והיא הטעם לגבולות שערך זה מציב לעיל.
\n", "extra": {"alternative_names":["ʿIvrim (בעברית עִבְרִים)","ʿIvri (ביחיד, עִבְרִי)","בני ישראל (benei Yisraʾel)","Hebraioi (יוונית)","Hebraei (לטינית)"],"category":"Peoples & Groups","claim_type":"framework","core_claim_ids":["woh-claim-0076","woh-claim-0018","woh-claim-0012","woh-claim-0017","woh-claim-0009","woh-claim-0053"],"core_versions":{"woh-claim-0009":"0.1.1","woh-claim-0012":"0.1.0","woh-claim-0017":"0.1.0","woh-claim-0018":"0.1.0","woh-claim-0053":"0.1.0","woh-claim-0076":"0.1.2"},"editorial_pass":"2026-05","entry_type":"people","infobox":{"etymologies":"מאב-השם עבר (בראשית י:21; יא:14–17); מן *ʿeber*, 'מעבר, בצד השני' (יהושע כד:2–3; בתרגום השבעים *peratēs*); בזיקה ל-*ḫabiru / ʿapiru* שבטקסטים מן האלף השני לפנה״ס. אף אחת מהן אינה מוכרעת","first_attested":"בראשית יד:13, 'אברם העברי'","framework_reading":"עם ישראל של הקאנון: נברא בידי צוות הבוראים של הארץ ההיא, נמצא המוצלח ביותר בתחרות, ומוצאו מן האיחודים של בראשית ו — קשר שהקאנון מציע בהיסוס","hebrew":"עִבְרִי *ʿIvri* (יחיד); עִבְרִים *ʿIvrim* (רבים)","jewish_self_understanding":"בחירה בברית, באהבה ובשבועה (שמות יט:5–6; דברים ז:6–8)","mainstream_origin":"ישראל צומח מאוכלוסיית הר של תקופת הברזל I; נזכר לראשונה מחוץ למקרא במצבת מרנפתח (שלהי המאה ה-13 לפנה״ס)","type":"שם מקראי לאברהם ולצאצאיו; בקאנון, עם ישראל","usage":"בעיקר בפי זרים על בני ישראל, או בפי בני ישראל המדברים אל זרים (בראשית לט–מג; שמות א–ג; שמואל א ד, יג–יד; יונה א:9)"},"lang":"he","lang_prefix":"/he","references":[{"id":"the-book-which-tells-the-truth","locator":"TBWTT-2:28 (צוות ישראל; האדם שנברא שם היה הנבון ביותר); 2:43 (התחרות; 'le peuple élu'); 3:9–10 (השחרור); 3:140–142 (הפיזור); 3:225 (השיבה כאות); 4:35; 5:24–25, 5:31 (השיבה; המקרא שנשמר בידי העם היהודי)"},{"id":"extraterrestrials-took-me-to-their-planet","locator":"ETTMTTP-2:104 ו-2:123 (היהודים כצאצאיהם הישירים של הבוראים דרך האיחודים של בראשית ו); 2:124 (המסר שנשמר 'jalousement')"},{"id":"lets-welcome-the-extraterrestrials","locator":"LWTE-1:16–18 ('Le peuple d'Israël et les juifs': שאלת הקורא ותשובתו המהוססת של הקאנון)"},{"id":"genesis","locator":"GEN-WOH-14:13 (ההופעה הראשונה של ha-ʿIvri, עם שלוש האטימולוגיות שבפירוש); GEN-WOH-6:1–4 (בני האלוהים ובנות האדם); 10:21, 11:14–17 (עבר)"},{"id":"exodus","locator":"שמות א–ג ו-כא:2 (העברים במצרים; 'אלהי העבריים'; העבד העברי); יט:5–6 (הברית בסיני)"},{"id":"deuteronomy","locator":"דברים ז:6–8 (בחירה המבוססת על אהבה ושבועה, 'לא מרבכם מכל העמים')"},{"id":"sarna-genesis-jps","locator":"עמ' 107, על בראשית יד:13 — ʿIvri כנגזר מאב-השם עבר (כפי שמובא בפירוש ל-GEN-WOH-14:13)"},{"id":"westermann-genesis-1-11","locator":"על לוח העמים, בראשית י:21–25 — שם כ'אבי כל בני עבר' (העמוד לא אומת)"},{"id":"finkelstein-bible-unearthed","locator":"התיאור הארכאולוגי של הופעת ישראל מתוך אוכלוסיית ההר של תקופת הברזל I; מצבת מרנפתח"},{"id":"aliens-adored","locator":"התיאור האקדמי של התנועה הראלית, מיזם השגרירות שלה וקריאתה בישראל"}],"same_as":["https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrews"],"see_also":[{"description":"הלשון הקרויה על שם העם, ולשונו של רוב המקרא העברי.","path":"wiki/hebrew","title":"עברית"},{"description":"האדם הראשון שהמקרא מכנה עברי (בראשית יד:13).","path":"wiki/abraham","title":"אברהם"},{"description":"מנהיג יציאת מצרים, שהיא בקאנון תיאור שחרורו של עם ישראל בידי הבוראים.","path":"wiki/moses","title":"משה"},{"description":"שטחו של צוות הבוראים שהמעבדה שלו שכנה, לפי תיאור הקאנון, בארץ הנקראת כיום ישראל.","path":"wiki/eden","title":"עדן"},{"description":"הצאצאים הנזכרים בבראשית ו:4, הפרק שהקאנון מצטט לאיחודים של בני האלוהים עם בנות האדם.","path":"wiki/nephilim","title":"הנפילים"},{"description":"פרשת הפיזור של בראשית יא, שהקאנון קורא כמיזם שיקום שלאחר המבול.","path":"wiki/babel","title":"בבל"},{"description":"התיעוד שלפי הקאנון שמר העם היהודי כעדות.","path":"wiki/hebrew-bible","title":"המקרא העברי"},{"description":"המקדש של סיפור המדבר, שהקאנון קורא כמעון שנבנה לפי תוכניות הבוראים.","path":"wiki/tabernacle","title":"המשכן"}],"summary":"העברים (ʿIvrim) הם, במקרא העברי, אברהם והשושלת שמוצאה ממנו — שם שבו משתמשים בעיקר זרים, או מי שמדבר אליהם. הקאנון הראלי מדבר במקומם על עם ישראל: העם שנברא בידי צוות הבוראים בארץ ההיא ונמצא המוצלח ביותר בתחרות בין הצוותים, והעם שמוצאו מן האיחודים של בראשית ו — שתי קביעות שהקאנון קושר ביניהן רק ב'אולי'. המסורת היהודית מבססת את בחירת ישראל על ברית, אהבה ושבועה."} }, "links": { "self": "/v1/he/wiki/hebrews/", "canonical_html": "https://www.wheelofheaven.world/he/wiki/hebrews/", "index": "/v1/he/wiki/", "schema": "/v1/schema/wiki-entry/", "related": [{"slug": "hebrew", "title": "עברית", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/hebrew/" },{"slug": "abraham", "title": "אברהם", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/abraham/" },{"slug": "moses", "title": "משה", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/moses/" },{"slug": "eden", "title": "עדן", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/eden/" },{"slug": "nephilim", "title": "הנפילים", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/nephilim/" },{"slug": "babel", "title": "בבל", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/babel/" },{"slug": "hebrew-bible", "title": "המקרא העברי", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/hebrew-bible/" },{"slug": "tabernacle", "title": "המשכן", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/tabernacle/" }] } }