ג'וזף סמית' הבן (1805–1844) היה המייסד הדתי האמריקני שהתגלויותיו ותרגומיו, החל בספר מורמון ב-1830, הולידו את תנועת קדושי אחרית הימים, שענפה הגדול ביותר הוא כנסיית ישו המשיח של קדושי אחרית הימים. \nבקאנון הראלי סמית' נזכר פעם אחת, בידי ראל בקול הפרשנות שלו, בין שליחי הבוראים שהראליים מצפים לשובם עם האלוהים (LWTE-3:27).\n הוא אינו מופיע באף אחד מן המסרים המוכתבים, אינו נמנה עם היושבים אל שולחנו של יהוה, ואינו מקבל מקום בשום רצף ממוספר.
\nסמית' נקרא על שם אביו, ג'וזף סמית' האב, וחתם »Joseph Smith Jr.« במסמכים מוקדמים. מאמיניו החלו לכנותו »הנביא ג'וזף« ו»הרואה«. השם העממי של התנועה, »מורמונים«, בא מספר מורמון, שנקרא על שם הנביא-ההיסטוריון הקדום שלפי סיפור הספר עצמו קיצר את רשומותיו. הכנסייה שארגן ב-1830 בשם כנסיית המשיח קיבלה את שמה הנוכחי, כנסיית ישו המשיח של קדושי אחרית הימים, ב-1838.
\nהקאנון אינו משתמש לא בשם הכנסייה ולא ב»קדושי אחרית הימים«. המסר הראשון מדבר על »המורמונים« (TBWTT-5:54), ופרשנותו של ראל נוקבת ב»ג'וזף סמית'« (LWTE-3:27). ערך זה משתמש במונח המחקרי »תנועת קדושי אחרית הימים« לתנועה כולה, וב»קדושי אחרית הימים« או »LDS« לכנסייה שביוטה ולכתבי הקודש שלה.
\nהביוגרפיה המחקרית המקובלת היא Joseph Smith: Rough Stone Rolling (2005) מאת ריצ'רד לימן בושמן, היסטוריון של ארצות הברית באוניברסיטת קולומביה ובעצמו מקדושי אחרית הימים, הדן באריכות בפרקים השנויים במחלוקת.[8]\n סמית' נולד ב-23 בדצמבר 1805 בשרון, ורמונט, למשפחת חקלאים שכישלונות יבול ומפלות כלכליות הביאו אותה ב-1816 לאזור פלמיירה ומנצ'סטר שבמערב מדינת ניו יורק. האזור נסחף בגלי התעוררות דתית מתחרים. סמית' תיאר מאוחר יותר חזון שבו ביקש הדרכה לאיזו כנסייה להצטרף. התיאור הכתוב המוקדם ביותר הוא מ-1832, וזה שהוכרז מאוחר יותר כקנוני הוא מ-1838, והתיאורים שונים בפרטים — פער שבושמן דן בו באריכות.
\nסמית' סיפר שבספטמבר 1823 הורה לו מלאך על רשומה טמונה, חרוטה על לוחות זהב, שלדבריו קיבל ב-1827 ותרגם »במתת ובכוח של האל«. ספר מורמון שנוצר כך ראה אור בפלמיירה במרץ 1830, וב-6 באפריל 1830 ארגן את כנסיית המשיח.[6]\n סיפוריו המאוחרים של סמית' נוקבים בשם המלאך: מורוני. הקורפוס רושם את השם כחלק מסיפורו של סמית', ואינו מזהה את הדמות עם דבר בקאנון.
\nהכנסייה עברה ב-1831 לקירטלנד, אוהיו, עם יישובים במיזורי, ולאחר גירוש אלים ממיזורי ב-1838–1839 לנאובו, אילינוי. התגלויותיו של סמית' קובצו תחילה כ»ספר המצוות« (1833) ואחר כך כ»תורה ובריתות« (1835); המהדורה התיעודית של Joseph Smith Papers מראה את הטקסטים משתנים בין כתב היד לדפוס.[10]\n ב-1835 רכשה הכנסייה פפירוסים ומומיות מצריים מידי מציג נודד, וסמית' הפיק מהם את ספר אברהם, שראה אור ב-1842. בנאובו הנהיג טקסי מקדש, ובחשאי גם נישואי ריבוי. ביוני 1844, לאחר שמועצת העיר נאובו, וסמית' ראש העיר, הורתה להשמיד את מכבש הדפוס של עיתון מתנגדים, הוא נכלא בקרת'ג', אילינוי, ושם רצח המון אותו ואת אחיו הייראם ב-27 ביוני. מחלוקת הירושה שבאה אחר כך פילגה את התנועה; הרוב הלך אחרי בריגהם יאנג אל האגן הגדול.
\nג'אן שיפס, היסטוריונית של הדת האמריקנית באוניברסיטת אינדיאנה–פרדו באינדיאנפוליס וחוקרת שאינה מורמונית, טוענת ב-Mormonism: The Story of a New Religious Tradition (1985) שתנועתו של סמית' מובנת בצורה הטובה ביותר כמסורת דתית חדשה, הקשורה לנצרות בערך כפי שהנצרות הקדומה הייתה קשורה ליהדות.[9]\n
\nהקטע מצוי בספר השלישי, הבה נקבל את החוצנים בברכה (1979), בפרק »דת אתאיסטית«, שבו טוען ראל שהראליזם הוא דת אף שאין לו אל. הספר מקבץ את תשובותיו לשאלות קוראים ואת חיבוריו שלו. הקורפוס מתייחס לקול הפרשנות הזה כקאנון ומסמן כל שימוש בו כשל ראל, נבדל מן המסרים שהוכתבו לו.
\nגם אם הראליים אינם מאמינים ב»אל«, הם מכירים בישוע כשליח ששלחו בוראינו, כפי שהם מכירים במשה, בבודהה, במוחמד, בג'וזף סמית' ובכל שאר הנביאים הגדולים שחיו על כדור הארץ הזה, ומצפים לשובם בחברת האלוהים, כפי שחזו הכתובים.\n
זהו המקום היחיד בשלושת הספרים הקנוניים שבו סמית' נזכר בשמו. פעמיים במקום אחר באותו ספר מונה ראל את השליחים שילוו את האלוהים אל השגרירות, ואף אחת מן הרשימות אינה כוללת את סמית': »השליחים הקדומים: משה, ישוע, בודהה ומוחמד« (LWTE-1:87), ו»הנביאים הגדולים, משה, ישוע, בודהה, מוחמד ואחרים« (LWTE-3:82).[1]\n
\nבמסר השני, חוצנים לקחו אותי לכוכב שלהם (1975), מציג יהוה את היושבים בסעודה על כוכב הנצחיים: ישוע, משה, אליהו, »זה אשר, על פני כדור הארץ, זוכרים אותו בשם בודהה«, ומוחמד, בין »כארבעים« נציגי »הדתות שנוצרו בעקבות מגעינו על פני כדור הארץ« (ETTMTTP-2:62–64). סמית' אינו ביניהם. רשימת קודמיו של ראל ב»שושלת הנביאים« באותו מסר מונה את משה, יחזקאל, אליהו, ישוע, מוחמד ובודהה (ETTMTTP-3:257), וגם שם סמית' אינו ביניהם.[2]\n הקאנון אינו נותן רשימה של הארבעים ואינו קובע סדר ביניהם, והקורפוס אינו מושיב את סמית' ליד השולחן ואינו מקצה לו מספר.
\nלעומת זאת, המסורת שייסד נזכרת במסר מוכתב. \nבמסר הראשון מונים האלוהים את »הדת הבודהיסטית, האסלאמית, המורמונים« בין הדתות »המעידות באופן פחות או יותר סתום על מלאכתנו« (TBWTT-5:54), כחלק מתיאורו העצמי של הקאנון כמקור המשותף, המוסר ממנו המסתורין, של הדתות הקיימות.\n[3]\n תיאור זה של המורמונים הוא של הקאנון, ואין בו טענה שקדושי אחרית הימים מקבלים אותו.
\n\nלפי הקאנון, נביאי מסורות העולם היו בני-שיח מבצעיים בין האלוהים לבין עמים ותקופות מסוימים: נוצר עמם מגע, הם תודרכו והוטלה עליהם משימה, וכל אחד מסר את המסר במשלב שתקופתו ותרבותו יכלו לשאת.\n כשהוא מונה את סמית' עם ישוע, משה, בודהה ומוחמד בין אלה המוכרים כשליחים »ששלחו בוראינו«, ראל מציב אותו בתפקיד זה (ראו נביא). הקאנון אינו אומר דבר על האופן או על המועד שבו נוצר מגע עם סמית', או על מה שניתן לו למסור, והקורפוס אינו קורא במונחים אלה את לוחות הזהב, את המלאך שבסיפוריו של סמית' או את הדמויות שבחזיונותיו. האזכור הוא קאנון בקול הפרשנות של ראל, והוא מסומן כשלו לאורך כל הערך.
\nכתבי הקודש שהפיק סמית' בשנות השלושים והארבעים של המאה התשע-עשרה מכילים ארבע תכונות שראוי להשוותן לקאנון. תורה ובריתות 130, שנרשם ב-1843, קובע כי »לאב יש גוף של בשר ועצמות מוחשי כגופו של אדם; גם לבן« (תורה ובריתות 130:22). סיפור הבריאה של ספר אברהם, עיבוד של בראשית א, נושא סוכן ברבים: »הם, כלומר האלים, ארגנו ויצרו את השמים ואת הארץ« (אברהם 4:1). החזון של 1832 שנרשם כתורה ובריתות 76 מדבר על העולמות ש»ישנם ושנבראו, ויושביהם« (תורה ובריתות 76:24). וספר אברהם נוקב בשמו של כוכב שולט »הקרוב ביותר לכיסא האל«: »שמו של הגדול הוא קולוב, משום שהוא קרוב אליי« (אברהם 3:2–3).[5]\n[4]\n
\n\nתכונות אלה דומות לבוראים בני התמותה, בעלי הגוף והרבים של הקאנון (»אנחנו בני אדם כמוך«, TBWTT-1:53), לשרשרת הבוראים הנבראים שלו ולריבוי האנושויות הנבראות שלו. הקורפוס רושם את הדמיון כדמיון בלבד: הוא אינו טוען לתלות לשום כיוון, לזהות של המושאים או לראיה לאמיתות ייסוד כנסייתו של סמית'.\n קולוב אינו מזוהה עם כוכב עולמם של האלוהים, ולא מורוני ולא הדמויות שבחזיונותיו של סמית' מזוהים עם האלוהים או עם שליחיהם.
\nההבדל נשמר. בתאולוגיה של קדושי אחרית הימים, האב בעל הגוף, האלוהות, ההתרוממות והישועה שייכים למערכת תאיסטית וסוטריולוגית: האל נעבד, ומטרת האדם היא ישועה והתרוממות בנוכחותו. הקאנון אתאיסטי במפורש. הוא שולל כל אל על-טבעי, בוראיו הם בני אדם בני תמותה מכוכב אחר, וראל מכנה את התנועה דת אתאיסטית בפרק הנושא שם זה. הדמיון קיים ברמת התכונות ואינו מגיע אל המבנה של אף אחת מן המערכות.
\nמשקל הקול. סמית' נזכר רק בפרשנותו של ראל משנת 1979 ולא בשום מסר מוכתב. לפי קריאה מחמירה, האזכור שלו נושא את סמכותו של המדווח, לא את סמכות המסר, ואין לקרוא אותו כייעוד ברמת התגלות.
\nהרשימות הולכות אחר הקהל. קריאה ממעיטה גורסת שהרשימות הנקובות של הקאנון משקפות את המפה הדתית של קהלו ואינן מתעדות עובדה עצמאית כלשהי על הדמויות — אותה השגה החלה על רצף הנביאים כולו. השגה קרובה גורסת שרצפי נביאים הם התפתחויות פנימיות של המסורות, ושהקאנון מכליל דפוס שהן בנו מטעמיהן שלהן. סוזן ג'. פאלמר, הסוציולוגית של הדת שמונוגרפיית עבודת השדה שלה Aliens Adored (2004) היא התיאור האקדמי העיקרי של התנועה הראלית, מספקת את ההקשר שבו נטענות קריאות כאלה.[12]\n
\nסביבה. ספקולציה על ריבוי עולמות מיושבים רווחה בכתיבה הדתית ובכתיבה האסטרונומית העממית באירופה ובאמריקה הרבה לפני 1830 (ראו פלורליזם קוסמי). לפי השקפה זו, את תורת העולמות הרבים של קדושי אחרית הימים אפשר להסביר מתוך סביבתו של סמית' בלי להניח מקור מיוחד כלשהו. שום מחקר סביבה עדיין אינו רשום בין מקורות הקורפוס.
\nמקור הפפירוסים. כמה מן הפפירוסים הקשורים לספר אברהם שרדו ונתגלו מחדש ב-1966. אגיפטולוגים שבדקו את הקטעים ששרדו מזהים אותם כטקסטי קבורה מצריים רגילים. אם כך, החומר על קולוב הוא חיבורו של סמית' עצמו ואינו נושא משקל חיצוני. הקורפוס עדיין לא רשם מהדורה אגיפטולוגית של הקטעים, וההשגה נרשמת במעמד זה.
\nהתפתחות רסטורציוניסטית. ייתכן שהאל בעל הגוף והאלים הרבים התפתחו מקריאתו הפשוטה של סמית' במקרא, ובכלל זה בלשון הרבים של בראשית א:26 (»נעשה אדם בצלמנו«), בתוך המסלול התאולוגי שלו עצמו, שהביוגרפיה של בושמן עוקבת אחריו בפירוט.[7]\n[8]\n לפי קריאה זו, הדמיון הוא קריאה מילולית משותפת בלי תוכן משותף: הקאנון קורא את אותה לשון רבים כפשוטה (ראו ריבוי האלים), וזה יסביר את החפיפה.
\nהביוגרפיה הביקורתית. פון מ. ברודי, ביוגרפית שהייתה לימים חברת סגל ההיסטוריה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, פרסמה ב-1945 את No Man Knows My History, ביוגרפיה שהתייחסה להתגלויותיו של סמית' כיצירתו שלו והסבירה אותן מתוך סביבתו ואישיותו. ספרה קבע את תנאי הקריאה הנטורליסטית שהמחקר המאוחר, ובכלל זה של בושמן, התמודד עמה ותיקן אותה.[11]\n
\nקולה של המסורת עצמה. בעבור קדושי אחרית הימים, סמית' הוא נביא השבת הבשורה, והתגלויותיו הן כתבי קודש שהתקבלו מאת האל. תיאורו של הקאנון אותו כשליח של בוראים בני תמותה, כמו תיאורו את המורמונים כאחת המסורות המעידות באופן סתום על מלאכת האלוהים, הוא של הקאנון ולא של המסורת, והקורפוס רושם אותו ככזה.
\n", "extra": {"alternative_names":["ג'וזף סמית' הבן (Joseph Smith Jr.)","הנביא ג'וזף סמית' (בשימוש קדושי אחרית הימים)","ג'וזף הרואה (בשימוש קדושי אחרית הימים)"],"category":"Theology & Traditions","claim_type":"direct","core_claim_ids":["woh-claim-0077","woh-claim-0079","woh-claim-0027","woh-claim-0038"],"core_versions":{"woh-claim-0027":"0.1.0","woh-claim-0038":"0.1.1","woh-claim-0077":"0.1.0","woh-claim-0079":"0.1.1"},"editorial_pass":"2026-05","entry_type":"biographical","infobox":{"birth":"23 בדצמבר 1805, שרון, ורמונט","canon_status":"נמנה בידי ראל, בקול הפרשנות שלו, בין שליחי הבוראים שהראליים מצפים לשובם עם האלוהים (LWTE-3:27). אינו נזכר בשום מסר מוכתב; אינו מושב אל שולחנו של יהוה; אינו מקבל מספר בשום רצף","death":"27 ביוני 1844, קרת'ג', אילינוי; נרצח בידי המון בבית הכלא של קרת'ג'","founded":"כנסיית המשיח, שאורגנה ב-6 באפריל 1830 בניו יורק; לימים כנסיית ישו המשיח של קדושי אחרית הימים","principal_scripture":"ספר מורמון (1830); ההתגלויות שקובצו כ'תורה ובריתות' (1835); ספר אברהם (1842)","tradition_in_canon":"'המורמונים' נזכרים במסר הראשון בין המסורות המעידות על מלאכת הבוראים (TBWTT-5:54)","type":"מייסד דתי אמריקני; נביא תנועת קדושי אחרית הימים"},"lang":"he","lang_prefix":"/he","references":[{"id":"lets-welcome-the-extraterrestrials","locator":"LWTE-3:27, בפרק 'דת אתאיסטית' (קול הפרשנות של ראל): ג'וזף סמית' נמנה בין שליחי הבוראים; LWTE-1:87 ו-LWTE-3:82 (רשימות השליחים הצפויים בשגרירות, שאינן מזכירות אותו)"},{"id":"extraterrestrials-took-me-to-their-planet","locator":"ETTMTTP-2:62–64 (סצנת השולחן, שבה סמית' אינו נזכר); ETTMTTP-3:257 (שושלת הנביאים, שבה סמית' אינו נזכר)"},{"id":"the-book-which-tells-the-truth","locator":"TBWTT-1:53 ('אנחנו בני אדם כמוך'); TBWTT-5:54 ('המורמונים' בין המסורות המעידות)"},{"id":"book-of-abraham","locator":"אברהם 3:2–3 (קולוב, 'הקרוב ביותר לכיסא האל'); אברהם 4:1 ('הם, כלומר האלים, ארגנו ויצרו את השמים ואת הארץ')"},{"id":"doctrine-and-covenants","locator":"תורה ובריתות 76:24 (העולמות שנבראו ויושביהם); תורה ובריתות 130:22 (גוף הבשר והעצמות של האב)"},{"id":"book-of-mormon","locator":"המהדורה הראשונה של 1830, שראתה אור בפלמיירה, ניו יורק"},{"id":"genesis","locator":"בראשית א:26 — הפנייה העצמית ברבים, 'נעשה אדם בצלמנו'"},{"id":"bushman-rough-stone-rolling","locator":"תיאורו של בושמן את חיי סמית', את תיאורי החזון הראשון השונים זה מזה ואת התפתחות התאולוגיה שלו ושל ספר אברהם"},{"id":"mormonism-the-story-of-a-new-religious-tradition","locator":"שיפס על המורמוניזם כמסורת דתית חדשה הנחקרת במונחיה שלה"},{"id":"joseph-smith-papers-manuscript-revelation-books","locator":"התיעוד של ההתגלויות ושל שינוין בין כתב היד לדפוס"},{"author":"Fawn M. Brodie","date":"1945","title":"No Man Knows My History: The Life of Joseph Smith"},{"id":"aliens-adored","locator":"התיאור האקדמי של פאלמר על התנועה הראלית ועל תורת הנבואה שלה"}],"same_as":["https://www.wikidata.org/wiki/Q42904","https://en.wikipedia.org/wiki/Joseph_Smith","https://www.britannica.com/biography/Joseph-Smith-American-religious-leader-1805-1844"],"see_also":[{"description":"המונה את סמית' בין שליחי הבוראים, בקול הפרשנות שלו.","path":"wiki/rael","title":"ראל"},{"description":"הגדרת הקאנון לנביא כבן-שיח שנוצר עמו מגע, שתודרך והוטלה עליו משימה.","path":"wiki/prophet","title":"נביא"},{"description":"המסורת הארוכה של עולמות מיושבים רבים, שרווחה הרבה לפני 1830, ועליה נשענת השגת הסביבה.","path":"wiki/cosmic-pluralism","title":"פלורליזם קוסמי"},{"description":"הבוראים ברבים של בראשית א, שהקאנון וגם כתבי הקודש המאוחרים של סמית' קוראים כפשוטם.","path":"wiki/plurality-of-gods","title":"ריבוי האלים"},{"description":"הבוראים בני התמותה, בעלי הגוף והרבים של הקאנון, שכמה מתכונות הקוסמולוגיה של סמית' דומות להם.","path":"wiki/elohim","title":"אלוהים"},{"description":"המקום שאליו מצפה הקאנון שיבואו האלוהים עם השליחים הקדומים.","path":"wiki/embassy","title":"השגרירות"},{"description":"הנזכר ראשון ברשימה שבה ראל מונה את סמית'.","path":"wiki/jesus","title":"ישוע"},{"description":"נזכר עם סמית' ברשימתו של ראל, ויושב אל שולחנו של יהוה במסר המוכתב.","path":"wiki/buddha","title":"בודהה"}]} }, "links": { "self": "/v1/he/wiki/joseph-smith/", "canonical_html": "https://www.wheelofheaven.world/he/wiki/joseph-smith/", "index": "/v1/he/wiki/", "schema": "/v1/schema/wiki-entry/", "related": [{"slug": "rael", "title": "ראל", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/rael/" },{"slug": "prophet", "title": "נביא", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/prophet/" },{"slug": "cosmic-pluralism", "title": "פלורליזם קוסמי", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/cosmic-pluralism/" },{"slug": "plurality-of-gods", "title": "ריבוי האלים", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/plurality-of-gods/" },{"slug": "elohim", "title": "אלוהים", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/elohim/" },{"slug": "embassy", "title": "השגרירות", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/embassy/" },{"slug": "jesus", "title": "ישוע", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/jesus/" },{"slug": "buddha", "title": "בודהה", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/buddha/" }] } }