מכה (בערבית مكة Makka;\nבשמה הרשמי Makka al-Mukarrama, »מכה המכובדת«) היא עיר\nבאזור החיג'אז שבמערב ערב הסעודית והעיר הקדושה ביותר\nבאסלאם: מקום הכעבה שבתוך המסגד הקדוש (al-Masjid\nal-Ḥarām), הכיוון (קיבלה) שאליו מתפללים המוסלמים חמש\nפעמים ביום, ויעד העלייה לרגל, החאג'. הקוראן קורא לעיר\nMakka פעם אחת (קוראן 48:24) ולמקדש שבה Bakka פעם אחת\n(קוראן 3:96), ומייחס את הקמת הבית לאברהם\nולבנו ישמעאל (קוראן 2:125–127). המסורת האסלאמית ממקמת במכה\nאת לידתו של מוחמד, את ההתגלות הראשונה ואת\nההטפה הראשונה, ולפי סיפורה כניסתו לעיר ב-630 לספירה השיבה\nאת מקדשה לעבודת האל האחד.
\nערך זה מתאר את העיר בשני משלבים ומפריד ביניהם. הראשון הוא\nמכה של המסורת האסלאמית, המסופרת במונחי המסורת ובמקורותיה.\nהשני הוא טיעון רוויזיוניסטי שנוי במחלוקת, המזוהה עם החוקר\nהקנדי דן גיבסון, שלפיו המסגדים הקדומים ביותר כוונו אל\nפטרה שבירדן של ימינו. Wheel of Heaven נושא את\nהטיעון הזה בעוצמה שהראיות מתירות, כלומר ספקולטיבית, ונושא\nאת מבקרו העיקרי, ההיסטוריון של האסטרונומיה האסלאמית\nדייוויד א. קינג, במלוא עוצמתו. הערך אינו מכריע את השאלה\nלשום כיוון. הקאנון הראלי עצמו אינו מזכיר לעולם את מכה.
\nהשם הערבי Makka מופיע בקוראן בפסוק אחד, המדבר על האל\nשמנע את ידיהם של שני צדדים עוינים זה מזה »בעמק מכה«\n(bi-baṭni Makka, קוראן 48:24). הפרשנים קושרים את הפסוק\nלהפוגה של אל-חודייביה ב-628 לספירה. הצורה Bakka מופיעה\nבקוראן 3:96, המכנה את »הבית הראשון שהוקם לבני האדם« זה\nש»בבכה, מבורך והדרכה לעולמים«. הפרשנים הקלאסיים קראו את\nBakka בשתי דרכים עיקריות: כגרסה של Makka, בחילוף של\nb ו-m המוכר ממילים ערביות אחרות, או כשם מתחם המקדש\nשבתוך העיר.
\nהקוראן משתמש גם בתארים שהמסורת מחילה על העיר. Umm\nal-Qurā, »אם הערים« (קוראן 6:92; 42:7), מציין את המרכז\nשאליו נשלח מזהיר. Al-Balad al-Amīn, »הארץ הבטוחה« (קוראן\n95:3), והבית כ»מקום שיבה וביטחון« (קוראן 2:125) מבטאים את\nמעמדה של העיר כמקום מקלט (ḥaram) שבו שפיכות דמים אסורה.
\nמקור השם עצמו אינו ודאי. במשך כמה מאות שנים זיהו חוקרים\nאירופים את מכה עם מקורבה (Macoraba), מקום הרשום\nבגאוגרפיה של תלמי מן המאה השנייה (6.7), ויש שהציעו גזירה\nממילה דרום-ערבית שפירושה מקדש. ההיסטוריון איאן ד. מוריס\nסקר ב-2018 את תולדות הזיהוי הזה והגיע למסקנה שהוא נשען על\nהנחה, ושבתיעוד הקדם-אסלאמי אין שום אזכור בטוח של מכה.
\nהכעבה (»קובייה«) היא מבנה אבן בצורה קובייתית בקירוב\nבמרכז המסגד הקדוש, המכוסה בבד שחור רקום זהב, הכיסווה.\nבפינתה המזרחית קבועה האבן השחורה (al-Ḥajar\nal-Aswad), שהעולים לרגל נוגעים בה או מצדיעים לה בתחילת כל\nהקפה סביב המבנה. סמוך לכעבה עומד מקאם איברהים, »מקום\nעמידתו של אברהם«, שהקוראן מצווה על המאמינים לקחת »כמקום\nתפילה« (קוראן 2:125). באר זמזם שוכנת בתוך המתחם,\nומסדרון מקורה מחבר את הגבעות הנמוכות אל-צפא\nואל-מרווה.
\nהקוראן קורא לכעבה במפורש »הבית הקדוש«, שהאל עשה »עמוד לבני\nהאדם« (קוראן 5:97). המוסלמים אינם עובדים את המבנה. הכעבה\nהיא בית האל במובן של מקום תפילה מקודש, ותפקידה בטקס היומי\nהוא כיווני: כל מסגד בעולם נבנה עם קיר וגומחה (מחראב)\nהמציינים את כיוון מכה.
\nההיסטוריון המכי בן המאה התשיעית אל-אזרקי (מת בערך 837)\nמשמר באח'באר מכה (Akhbār Makka, »דברי ימי מכה«) את\nהתיאור המוקדם המפורט ביותר של המקדש, ובכלל זה את מידות\nהכעבה כפי שנבנתה מחדש בימי חייו של מוחמד. מידות אלה נותנות\nארבעה קירות באורכים שונים. הן התיעוד השיטתי המוקדם ביותר\nשל המבנה, וההיסטוריונים של האסלאם קוראים אותן כצורתה\nהמוקדמת המתועדת של הכעבה. הטיעון הרוויזיוניסטי הנדון להלן\nקורא אותן אחרת.
\nהקוראן קושר את המקדש לאברהם. הוא מתאר את אברהם מתפלל, לאחר\nשהושיב כמה מצאצאיו »בעמק שאינו ראוי לזריעה, ליד ביתך\nהקדוש«, שלבבות בני האדם יטו אליהם (קוראן 14:37). הוא מתעד\nש»אברהם וישמעאל הקימו את יסודות הבית«, כשהם מתפללים שהאל\nיקבל את מלאכתם ויקים מצאצאיהם שליח שיקרא לפניהם את אותותיו\n(קוראן 2:127–129). האל מצווה על אברהם לטהר את הבית\n»למקיפים אותו, לעומדים, לכורעים ולמשתחווים«, ולהכריז על\nהעלייה לרגל לכל בני האדם (קוראן 22:26–27). במונחי הקוראן\nעצמו, אפוא, הבית קדום משליחותו של מוחמד, והאמונה שהטיף לה\nהיא דת אברהם (millat Ibrāhīm) שהושבה על כנה; הערך\nחניפיה עוסק בתיאור עצמי זה.
\nספרות החדית' מרחיבה סיפור זה בסיפורה של הגר, אשת אברהם ואם\nישמעאל, שרצה שבע פעמים בין אל-צפא לאל-מרווה בחיפוש מים\nלבנה עד שהופיע מעיין זמזם. הליכתו של העולה לרגל בין שתי\nהגבעות (סעי) מנציחה את חיפושה.
\nסורה 106 הקצרה פונה אל שבט קורייש, שומרי המקדש בימי\nמוחמד. היא מזכירה את מסעות השיירות שלהם בחורף ובקיץ וקוראת\nלהם לעבוד את »אדון הבית הזה«. המסורת האסלאמית מתארת את מכה\nהקדם-אסלאמית כעיר מסחר ומרכז עלייה לרגל שמקדשה התמלא\nאלילים בדורות שאחרי אברהם; היא מכנה את התקופה הקדם-אסלאמית\nג'אהליה, »תקופת הבערות«.
\nהסיפור המוקדם המלא ביותר על חיי מוחמד הוא הסירה של אבן\nאסחאק (מת בערך 767), מלומד ממדינה שחיבורו שרד בעיקר\nבעריכתו של אבן הישאם (מת 833) וידוע באנגלית מתרגומו של\nאלפרד גיום משנת 1955. לפי סיפורו נולד מוחמד במכה בסביבות\n570 לספירה לבית האשם משבט קורייש. בגיל ארבעים בקירוב,\nבסביבות 610 לספירה, קיבל את ההתגלות הראשונה במערה בהר חראא\nשמחוץ לעיר. הוא הטיף במכה כשתים-עשרה שנה, קיבץ קהילה קטנה\nונתקל בהתנגדות גוברת מצד ראשי קורייש.
\nב-622 לספירה היגרו מוחמד ומאמיניו ליתרב, שנקראה לימים\nמדינה. הגירה זו, ההג'רה, מציינת את השנה הראשונה של\nהלוח האסלאמי. אחריה באו שנים של עימות עם מכה. ב-628 לספירה\nניסו המוסלמים לעלות לרגל, נעצרו באל-חודייביה וכרתו הפוגה\nעם קורייש; בינואר 630 לספירה (רמדאן 8 להג'רה) נכנס מוחמד\nלמכה בראש צבא, והעיר נכנעה כמעט בלי קרב. המסורת מתעדת\nשטיהר את הכעבה מאליליה והעניק חנינה כללית לאנשי מכה. ב-632\nלספירה הוביל בעצמו את העלייה לרגל, עליית הפרידה, שטקסיה\nנעשו לדגם החאג', ומת במדינה כעבור חודשים אחדים.
\nהחאג' מתקיים מדי שנה בחודש ד'ו אל-חיג'ה והוא אחד מחמשת\nעמודי האסלאם. הקוראן עושה אותו חובה כלפי האל על כל אדם\n»היכול למצוא דרך אליו« (קוראן 3:97). טקסיו המרכזיים כוללים\nאת שבע ההקפות של הכעבה (טוואף), ההליכה בין אל-צפא\nלאל-מרווה, העמידה במישור ערפאת, הלילה במוזדלפה, רגימת\nהעמודים במינא, והקרבן הפותח את חג עיד אל-אדחא. המסורת\nקושרת כמה מטקסים אלה לאברהם, להגר ולישמעאל. את העלייה לרגל\nהקטנה, העומרה, אפשר לקיים בכל עת בשנה. מי שאינם מוסלמים\nאינם רשאים להיכנס לעיר, ומקדשה נבנה מחדש והורחב שוב ושוב\nכדי להכיל עולי רגל שמספרם מגיע כיום למיליונים.
\nהקוראן משמר את זכר שינוי כיוון התפילה. קוראן 2:142 צופה כי\n»השוטים שבבני האדם יאמרו: מה הסב אותם מן הקיבלה שאליה נהגו\nלפנות?« קוראן 2:144 עונה: »הפנה את פניך אל המסגד הקדוש;\nובכל מקום שתהיו, הפנו את פניכם אליו.« הפסוקים הסובבים\n(קוראן 2:142–150) מציגים את השינוי כמבחן המבדיל את ההולכים\nאחרי השליח.
\nסיפור המסורת מוגדר היטב. במכה ובמשך שישה-עשר או שבעה-עשר\nחודשים אחרי ההג'רה התפללו המוסלמים לעבר ירושלים; בערך בשנה\nהשנייה אחרי ההג'רה (בסביבות 624 לספירה) הפנתה אותם ההתגלות\nאל הכעבה. מסגד במדינה, מסג'ד אל-קבלתיין (»מסגד שתי\nהקיבלות«), נזכר כמקום שבו הסתובבה קהילה באמצע התפילה. לפי\nסיפור זה הקיבלה השתנתה פעם אחת, מירושלים למכה, ומאז היא\nפונה אל הכעבה.
\nהיסטוריונים אקדמיים של האסלאם הקדום מקבלים בדרך כלל\nשהאסלאם צמח בחיג'אז ושמכה הייתה מקדשו. הם גם מכירים בכך\nשרוב המקורות הכתובים לתולדותיה המוקדמות של העיר חוברו מאה\nעד מאתיים שנה או יותר אחרי האירועים, והם חלוקים בשאלה עד\nכמה אפשר לסמוך על מקורות אלה.
\nפרד מ. דונר, היסטוריון של האסלאם הקדום באוניברסיטת שיקגו,\nטוען ב-Muhammad and the Believers (2010) שתנועתו של\nמוחמד החלה כקהילה רחבה של »מאמינים«, שהגדרתה העצמית כדת\nנבדלת, האסלאם, התגבשה רק לקראת סוף המאה השביעית. השחזור של\nדונר מותיר את ראשית התנועה במכה ובמדינה. ג. ר. הוטינג,\nהיסטוריון של האסלאם הקדום בבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה\nבלונדון, טוען ב-The Idea of Idolatry and the Emergence of\nIslam (1999) שהתמונה הספרותית המאוחרת של מכה מלאת אלילים\nחבה רבות לפולמוס, ושמתנגדי הקוראן נראים יותר כמונותאיסטים\nשנשפטו כלוקים בחסר מאשר כעובדי פסלי אבן. כל אחד מחיבורים\nאלה מערער על חלק מן הסיפור המקובל; אף אחד מהם אינו מציע\nשמקדש האסלאם עמד במקום אחר מלבד מכה.
\nהצעה קיצונית יותר באה מדן גיבסון, חוקר קנדי הפועל מחוץ\nלאקדמיה, ב-Qur'anic Geography (2011) וב-Early Islamic\nQiblas (2017). גיבסון סקר את אוריינטציית המסגדים שנבנו\nבמאתיים וחמישים השנים הראשונות של האסלאם. לפי סקרו, קירות\nהקיבלה של המסגדים הקדומים ביותר שאפשר לתארך מצביעים אל\nפטרה, בירת הנבטים לשעבר, יותר מ-1,000 ק״מ מצפון למכה,\nוהאוריינטציה המכית נעשית תקנית רק במאה האסלאמית השנייה,\nאחרי שלב מעבר.
\nוולטר ר. שום, מדען חברה מאוניברסיטת מדינת קנזס, וצבי\nגולדשטיין ניתחו את נתוני גיבסון והגיעו למסקנה שתחת הנחותיו\nשל גיבסון, האוריינטציות הקדומות עקביות עם כיוון מכוון אל\nפטרה, בשגיאות הגדלות עם המרחק מן המטרה. ניתוחם נשען על\nהמדידות וההנחות של גיבסון, ולכן הוא תומך בסקר מבפנים; אין\nהוא אישור עצמאי שלו.
\n\nלפי הקריאה הרוויזיוניסטית, הסקר נתון בתוך התכנסות של פריטים נוספים: היעדרה של מכה מערב של תלמי, הכעבה הבלתי סדירה בעלת ארבע הצלעות של מידות אל-אזרקי, וזיכרונה של המסורת עצמה על שינוי קיבלה.\n כל פריט נושא דירוג משלו, ואף אחד מהם אינו חזק מן הסקר. הטיעון מתלמי הוא טיעון מן השתיקה. אל-אזרקי כתב מאתיים שנה אחרי האירועים, וההתאמה שמציע גיבסון בין מידותיו לבין מזבח בפטרה נוגעת למבנה שלא נחפר. פסוקי שינוי הקיבלה שייכים לרובד הראשוני של המסורת, והמסורת קוראת אותם כשינוי מירושלים. השחזור המלא יותר של גיבסון, הממקם את העתקת המקדש דרומה במלחמת האזרחים של 683–692 לספירה, הוא החלק ההשערתי ביותר בטיעונו. הערכים פטרה והנבטים ומאמר ההסבר המסגדים הראשונים פנו אל פטרה, לא אל מכה מציגים את הטיעון בפירוט.
\nהדחייה המחקרית העיקרית של השערת פטרה היא של דייוויד א.\nקינג, היסטוריון של המדע ופרופסור ותיק באוניברסיטת גתה\nבפרנקפורט, שמחקרו על האסטרונומיה האסלאמית של ימי הביניים\nועל קביעת הקיבלה משתרע על פני כמה עשורים. ב-From Petra\nback to Makka (2019) מודה קינג שמסגדים קדומים רבים אינם\nפונים אל מכה במובן הגאוגרפי המדויק. הוא שולל שהם כוונו\nמשום כך אל פטרה.
\nהחלופה של קינג היא האסטרונומיה העממית שנשתמרה בטקסטים\nאסלאמיים מימי הביניים, »גאוגרפיה מקודשת« שבה העולם מסודר\nבגזרות סביב הכעבה. לפי תיאור זה, הבונים הקדומים כיוונו את\nמסגדיהם לפי יישור לכוכבים, לרוחות ולכיווני השמים, ולא לפי\nהטריגונומטריה הכדורית המחשבת כיוון גאוגרפי. מסגד שנבנה לפי\nשיטה כזו פונה אל הכעבה כפי שבוניו הבינו את הכיוון, גם\nכשקירו סוטה מן הקו הגאוגרפי. לפי תיאורו של קינג,\nהאוריינטציות הקדומות משקפות כיוון מקודש אל הכעבה, ודפוס\nפטרה מתמוסס.
\nשתי השגות נוספות עומדות לצד זו של קינג. סיפורה של המסורת\nעצמה על שינוי יחיד, מירושלים למכה, עשוי להספיק כדי להסביר\nאת זיכרון האוריינטציה בלי מקדש שני. וההתכנסות מקבצת פריטים\nבאיכות שונה מאוד: שתיקה אצל תלמי ותיאורים שנכתבו מאתיים\nשנה מאוחר יותר אינם יכולים לשאת את משקלה של עיר קודש\nשהועתקה.
\nהקאנון הראלי אינו מזכיר לעולם את מכה, הכעבה, ישמעאל או\nהגר. דבר במסרים אינו מתייחס למקדש העיר, לאבן שבו או לעלייה\nלרגל אליו, וערך זה אינו מסיק מן הקאנון שום קריאה שלהם.
\nהקאנון אכן נוקב בשמו של נביא האסלאם, בסצנה שבוחן מאמר\nההסבר ארבעים הכיסאות.\n\nבסצנת\nהשולחן של המסר השני מצביע הדובר, בין כארבעים נציגי הדתות,\nעל « Mahomet dans les écrits duquel je suis appelé Allah\ncar il n'osait pas me nommer par respect » (»מוחמד,\nשבכתביו אני מכונה אללה, שכן לא העז לנקוב בשמי מתוך כבוד«;\nETTMTTP-2:64): אחת הדמויות שנוצר עמן מגע, שדרכן, לפי תיאור\nהקאנון, פנו האלוהים אל עמים ותקופות מסוימים במשלב שכל אחד\nמהם יכול היה לשאת.\n הקורפוס רושם את מוחמד בין\nדמויות אלה ואינו פוסק בסיפור חייו של המסורת האסלאמית, שערך\nזה מביא לעיל בקולה של המסורת עצמה.
\nהקאנון מדבר גם על אברהם. בקטע על עם ישראל ועל מנהיגו, הוא\nקורא את סיפור העקדה כמבחן: הבוראים ניסו את אברהם כדי לראות\nאם רגשותיו כלפיהם עדיין חזקים דיים (TBWTT-2:88–89). זוהי\nזווית הקאנון על אברהם, והקורפוס קורא את השערת פטרה לצדה.\nהקטע אינו מספק שום גאוגרפיה ואינו אומר דבר על בית בערב, על\nבן במדבר או על עלייה לרגל. אין הוא ראיה בעד או נגד שום סקר\nאוריינטציה, ושום סקר אינו ראיה בעדו.
\n\nWheel of Heaven רושם את קריאת פטרה ואת מסורת החיג'אז זו לצד זו ומותיר במכוון את המתח ביניהן על כנו: הקורפוס רושם התכנסות ומחלוקת. הוא אינו מסיק שהמקדש הועתק, ואינו מניח להשערה בצד.\n הערכים פטרה וחניפיה עוסקים בהשערה; ערך זה והערך מוחמד מספרים את סיפור המסורת; אף אחת משתי משפחות הערכים אינה נכתבת מחדש סביב האחרת. הטקסטים של המסורת עצמה, ובהם פסוקי שינוי הקיבלה, הם חלק מן הראיות שהקורפוס עוסק בהן, במונחיהם שלהם.
\n", "extra": {"alternative_names":["Makka","Makkah","מכה אל-מוכרמה (Makka al-Mukarrama, 'מכה המכובדת')","בכה (Bakka, קוראן 3:96)","אום אל-קורא (Umm al-Qurā, 'אם הערים', קוראן 6:92; 42:7)","אל-בלד אל-אמין (al-Balad al-Amīn, 'הארץ הבטוחה', קוראן 95:3)","مكة"],"category":"Places & Locations","claim_type":"direct","core_claim_ids":["woh-claim-0024","woh-claim-0038"],"core_versions":{"woh-claim-0024":"0.1.1","woh-claim-0038":"0.1.1"},"editorial_pass":"2026-05","entry_type":"place","infobox":{"engaged_hypothesis":"הטיעון של דן גיבסון שהמסגדים הקדומים ביותר פנו אל פטרה; נישא בעוצמה ספקולטיבית, כשתיאור 'הגאוגרפיה המקודשת' של דייוויד א. קינג הוא ההשגה העומדת, והמתח נותר בלתי מוכרע","in_the_canon":"אינה נזכרת. הקאנון מונה את מוחמד בין נציגי הדתות (ETTMTTP-2:64) אך אינו נוקב לעולם בשם מכה, הכעבה, ישמעאל או הגר","quranic_names":"Makka (קוראן 48:24); Bakka (קוראן 3:96); Umm al-Qurā (קוראן 6:92; 42:7); al-Balad al-Amīn (קוראן 95:3)","religious_role":"קיבלה (כיוון) של חמש התפילות היומיות; יעד החאג', שהוא חובה פעם אחת בחיים על כל מוסלמי היכול לעשותו (קוראן 3:97), ושל העומרה","sanctuary":"הכעבה, בתוך אל-מסג'ד אל-חראם (המסגד הקדוש); האבן השחורה הקבועה בפינתה המזרחית; באר זמזם; גבעות אל-צפא ואל-מרווה","type":"עיר בחיג'אז, מערב ערב הסעודית; העיר הקדושה ביותר באסלאם"},"lang":"he","lang_prefix":"/he","references":[{"id":"the-qur-an","locator":"קוראן 48:24 (Makka); קוראן 3:96–97 (Bakka; חובת העלייה לרגל); קוראן 2:125–127 (אברהם וישמעאל מקימים את הבית); קוראן 14:37; קוראן 22:26–27; קוראן 106; קוראן 2:142–150 (שינוי הקיבלה)"},{"id":"the-life-of-muhammad-ibn-ishaq","locator":"התקופה המכית, ההג'רה וכיבוש מכה (בתרגום א. גיום)"},{"id":"akhbar-makka","locator":"תיאור הכעבה ומידותיה בידי אל-אזרקי"},{"id":"the-book-which-tells-the-truth","locator":"TBWTT-2:88–89 (עקדת אברהם: אברהם נוסה בידי הבוראים)"},{"id":"extraterrestrials-took-me-to-their-planet","locator":"ETTMTTP-2:64 (מוחמד בין הנציגים ליד השולחן); ETTMTTP-3:257"},{"id":"muhammad-and-the-believers","locator":"קהילת המאמינים הקדומה וההגדרה המאוחרת של האסלאם"},{"id":"the-idea-of-idolatry-and-the-emergence-of-islam-from-polemic-to-history","locator":"התמונה הספרותית של עבודת האלילים במכה הקדם-אסלאמית כתוצר של פולמוס"},{"id":"mecca-and-macoraba","locator":"זיהוי מקורבה עם מכה והתיעוד הקדם-אסלאמי"},{"id":"early-islamic-qiblas","locator":"סקר אוריינטציות המסגדים של גיבסון, 1–263 להג'רה"},{"id":"qur-anic-geography","locator":"הניסוח הראשון של גיבסון להשערת פטרה"},{"id":"qibla-accuracy-schumm-goldstein","locator":"ניתוח סטטיסטי של נתוני גיבסון: עקבי עם כיוון אל פטרה תחת הנחותיו של גיבסון"},{"id":"from-petra-back-to-makka","locator":"דחייתו של קינג את השערת פטרה; 'הגאוגרפיה המקודשת' האסטרונומית-עממית של הקיבלות הקדומות"}],"see_also":[{"description":"הנביא שנולד במכה לפי סיפור המסורת, ומוחמד של הקאנון בין הנציגים ליד השולחן.","path":"wiki/muhammad","title":"מוחמד"},{"description":"בירת הנבטים, במרכז השערת הקיבלה הקדומה השנויה במחלוקת.","path":"wiki/petra","title":"פטרה"},{"description":"'דת אברהם' שהקוראן מציג כאמונה שהושבה על כנה בבית.","path":"wiki/hanafiyya","title":"חניפיה"},{"description":"הממלכה הערבית שכתבה ובירתה מופיעים בטיעון הרוויזיוניסטי.","path":"wiki/nabataeans","title":"הנבטים"},{"description":"האב שהקוראן מייחס לו את הקמת הבית, והקאנון מציג כמי שנוסה בידי הבוראים.","path":"wiki/abraham","title":"אברהם"},{"description":"תיאורו של הקאנון את הנביאים כבני-שיח שנוצר עמם מגע ושהותאמו לתקופתם.","path":"wiki/prophet","title":"נביא"},{"description":"הקטגוריה הפולמוסית שמאחורי תמונת מכה הקדם-אסלאמית של המסורת.","path":"wiki/idolatry","title":"עבודת אלילים"},{"description":"מקומו של האסלאם בין המסורות שהקאנון נוקב בשמן.","path":"wiki/list-of-prophets-and-religions","title":"רשימת הנביאים והדתות"}],"summary":"מכה (בערבית Makka) היא עיר בחיג'אז שבמערב חצי האי ערב והעיר הקדושה ביותר באסלאם: מקום הכעבה שבתוך המסגד הקדוש, כיוון התפילה היומית ויעד החאג'. הקוראן קורא לה Makka (קוראן 48:24) ו-Bakka (קוראן 3:96) וקושר את הבית שבה לאברהם ולישמעאל (קוראן 2:125–127). הקאנון הראלי אינו מזכיר לעולם את מכה או את הכעבה. Wheel of Heaven עוסק בקריאה רוויזיוניסטית שנויה במחלוקת, שלפיה המסגדים הקדומים ביותר פנו אל פטרה, בעוצמה ספקולטיבית ולצד מבקרה העיקרי, ואינו מכריע את השאלה לשום כיוון.","timeline":["age-of-pisces"]} }, "links": { "self": "/v1/he/wiki/mecca/", "canonical_html": "https://www.wheelofheaven.world/he/wiki/mecca/", "index": "/v1/he/wiki/", "schema": "/v1/schema/wiki-entry/", "related": [{"slug": "muhammad", "title": "מוחמד", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/muhammad/" },{"slug": "petra", "title": "פטרה", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/petra/" },{"slug": "hanafiyya", "title": "חניפיה", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/hanafiyya/" },{"slug": "nabataeans", "title": "הנבטים", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/nabataeans/" },{"slug": "abraham", "title": "אברהם", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/abraham/" },{"slug": "prophet", "title": "נביא", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/prophet/" },{"slug": "idolatry", "title": "עבודת אלילים", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/idolatry/" },{"slug": "list-of-prophets-and-religions", "title": "רשימת הנביאים והדתות", "kind": "WikiEntry", "type": "see_also", "url": "/v1/he/wiki/list-of-prophets-and-religions/" }] } }