קסנוביולוגיה היא הענף של הביולוגיה\nהסינתטית הבונה אורגניזמים ומערכות\nביולוגיות על כימיה שמחוץ למערך התקני שבו משתמשים החיים\nהארציים: פולימרים גנטיים שאינם DNA ו-RNA, אלפביתים גנטיים\nבני יותר מארבע אותיות, וחלבונים התלויים בחומצות אמינו\nשמחוץ לעשרים התקניות. חלק ניכר מן התחום מונע משיקולי\nבטיחות ביולוגית, השאיפה ל»חומת אש גנטית« שתמנע מאורגניזמים\nמהונדסים להחליף גנים עם אורגניזמים טבעיים או לשרוד ביניהם.
\nלמילה יש מובן שני, ישן ורופף יותר: הביולוגיה של חיים\nחוץ-ארציים היפותטיים, החופף את האקסוביולוגיה ונבלע כיום\nברובו באסטרוביולוגיה. ערך זה מתייחס\nלמובן הסינתטי כעיקרי. הקאנון הראלי נוגע בקסנוביולוגיה\nבעיקר דרך מה שאינו אומר. הוא מתאר את החיים שיצרו האלוהים\nעל כדור הארץ כמסונתזים מרכיבים כימיים ארציים, ואינו מתאר\nבשום מקום ביוכימיה לא-תקנית. הוא גם מתאר חיים אלה כמסוגלים\nלהוליד ילדים עם יוצריהם, תכונה שהאורגניזמים של\nהקסנוביולוגיה מתוכננים במכוון שלא תהיה להם (ראו הנדסת\nחיים).
\nהמילה מצרפת את היוונית xénos, »זר« או »נוכרי«,\nלביולוגיה. השימוש הישן בה שייך לאוצר המילים של אמצע המאה\nהעשרים לביולוגיה האפשרית של עולמות אחרים. הגנטיקאי ג'ושוע\nלדרברג הציע ב-1960 את המונח אקסוביולוגיה לחקר זה,\nוקסנוביולוגיה שימשה באופן בלתי פורמלי באותו מובן. במובן\nזה המילה שואלת ממה עשויים אורגניזמים זרים וכיצד הם עשויים\nלפעול.
\nהמובן המדעי הנוכחי התקבע בסביבות 2009–2010. הביולוג\nהסינתטי הצרפתי פיליפ מרליאר פרסם ב-2009 מניפסט, »The\nfarther, the safer«, שטען שיש להרחיק אורגניזמים סינתטיים\nמבחינה כימית מ»העולם החי הישן«, כך שמרחקם מן הביוכימיה\nהטבעית ישמש כשלעצמו אמצעי הגנה. חוקר הבטיחות הביולוגית\nהאוסטרי מרקוס שמידט, במאמר משנת 2010 ב-BioEssays שכותרתו\n»Xenobiology: A new form of life as the ultimate biosafety\ntool«, הפיץ את השם במובן זה ונתן לתחום את דימויו המנחה,\nחומת האש הגנטית. לפי תוכנית זו, אורגניזם שהחומר הגנטי שלו\nמשתמש בכימיה שתאים טבעיים אינם יכולים לקרוא, להעתיק או\nלספק ייבלם בידי הביוכימיה שלו עצמו.
\nשני המובנים נפגשים בשאלה אחת: אילו מתכונות הביוכימיה\nהארצית נדרשות מכל חיים, ואילו שייכות רק לשושלת שהתפתחה\nבמקרה על כדור הארץ. הקסנוביולוגיה המעבדתית ניגשת לשאלה זו\nמן הצד הסינתטי, בבניית חלופות ובבדיקה אם הן פועלות.
\nתוכניות המחקר של התחום מתחלקות לכמה משפחות. הערך הנדסת\nחיים מתאר אותן לצד שאר דיסציפלינות\nההנדסה; סעיף זה מביא את התוצאות שהן אבני דרך.
\nפולימרים גנטיים סינתטיים. ב-2012 דיווחו ויטור פיניירו,\nפיליפ הוליגר ועמיתיהם במעבדה לביולוגיה מולקולרית של MRC\nבקיימברידג' ב-Science שכמה חומצות קסנו-גרעין (XNA),\nפולימרים נושאי מידע הבנויים על שלדים שאינם הריבוז או\nהדאוקסיריבוז של RNA ו-DNA, יכולות לאחסן מידע גנטי, להיות\nמועתקות ולעבור אבולוציה תחת ברירה מעבדתית, בעזרת\nפולימראזות מהונדסות הכותבות XNA מתבניות DNA וקוראות אותו\nבחזרה. התוצאה הראתה שתורשה ואבולוציה אינן קשורות\nלשתי חומצות הגרעין הטבעיות.
\nאלפביתים גנטיים מורחבים. ב-2014 דיווחו דניס מלישב,\nפלויד רומסברג ועמיתיהם במכון המחקר סקריפס ב-Nature על\nאורגניזם חצי-סינתטי: זן של Escherichia coli ששמר\nושכפל זוג בסיסים לא-טבעי, d5SICS–dNaM, לצד הזוגות הטבעיים\nA–T ו-G–C, והעניק ל-DNA שלו אלפבית בן שש אותיות. ב-2019\nדיווחו שואיצ'י הושיקה, סטיבן בנר ועמיתיהם בקרן לאבולוציה\nמולקולרית יישומית בפלורידה על DNA ו-RNA הצ'ימוג'י\n(»שמונה אותיות«), מערכת גנטית שבה ארבעה נוקלאוטידים\nסינתטיים מצטרפים לארבעת הטבעיים. מערכת ההצ'ימוג'י הודגמה\nבמבחנה ולא בתאים חיים; היא יצרה סלילים כפולים סדירים ויכלה\nלעבור שעתוק ל-RNA.
\nאוקסוטרופיה סינתטית. ב-2015 דיווחו דניאל מנדל, ג'ורג'\nצ'רץ' ועמיתיהם בבית הספר לרפואה של הרווארד ב-Nature על\nזנים של E. coli בעלי קוד גנטי מקודד מחדש, שחלבוניהם\nהחיוניים תוכננו מחדש כך שיידרשו לחומצת אמינו סינתטית שאינה\nמצויה בטבע. בהיעדרה לא יכלו החיידקים לשרוד. זהו רעיון חומת\nהאש הגנטית בצורה פועלת: בלימה באמצעות תלות בכימיה שרק\nהמעבדה יכולה לספק.
\nהתוצאה המשותפת של תוכניות אלה היא שחלקים מן הכימיה התקנית\nשל החיים הארציים (ארבעה בסיסים נוקלאוטידיים, שתי חומצות\nגרעין, עשרים חומצות אמינו תקניות, קוד גנטי כמעט אוניברסלי)\nניתנים להחלפה או להרחבה: במבחנה בעבור מערכות גנטיות שלמות,\nובתאים חיים בעבור רכיבים בודדים. שום כימיה חלופית שלמה לא\nהוכחה כמקיימת אורגניזם. בעבור הביולוגיה המקובלת יש לכך\nהשלכה על תולדות החיים ועל תכנון אורגניזמים מהונדסים בטוחים\nיותר. אין לכך שום השלכה על האופן שבו קיבלו החיים הארציים\nאת הכימיה שיש להם, והקורפוס אינו מסיק השלכה כזאת (ראו\n»משמעת הקריאה« להלן).
\nבמובנה השני הקסנוביולוגיה היא הביולוגיה של חיים במקום אחר,\nיהיו עשויים ממה שיהיו. הדיון המדעי בשאלה מתקיים כיום בתוך\nהאסטרוביולוגיה. הכימאי סטיבן א. בנר ועמיתיו, בסקירה משנת\n2004 שכותרתה »Is there a common chemical model for life in\nthe universe?«, סקרו אילו מתכונות הביוכימיה הארצית עשויות\nלהיות כלליות לכל חיים ואילו עשויות להיות שונות. בנר הוביל\nמאוחר יותר את עבודת ההצ'ימוג'י, הממחישה כיצד שני מובני\nהמילה התכנסו הלכה למעשה: חלופות סינתטיות שנבנו במעבדה\nמשמשות מקרי מבחן למה שביוכימיה זרה יכולה להיות. הערך\nאסטרוביולוגיה עוסק במדע זה וביחסו של\nהקורפוס אליו.
\nקביעותיו של הקאנון על חומר החיים שנבראו מעטות, והן\nדיווחים: המסרים המוכתבים של הספר שאומר את האמת (1974)\nושל חוצנים לקחו אותי לכוכב שלהם (1975), ופרשנותו של ראל\nעצמו בהבה נקבל את החוצנים בברכה (1979). הציטוטים להלן הם\nמטקסט הבסיס הצרפתי.
\n\nהקאנון מתאר את החיים שיצרו האלוהים על כדור הארץ כמסונתזים מכימיה: תאי צמחים שנבראו « à partir de rien d'autre que des produits chimiques » (»מתוך שום דבר מלבד חומרים כימיים«, TBWTT-2:16), אחרי עבודה קודמת בעולם מולדתם על « cellules vivantes en éprouvettes » (»תאים חיים במבחנות«, TBWTT-2:2).\n פרשנותו של ראל קוראת באותם מונחים את בראשית ב:7, שבו האל יוצר את האדם עפר מן האדמה בפועל היוצר העברי יצר: הבורא « a pris un peu des composants chimiques que l'on trouve dans la terre et ils les a combinés scientifiquement » (»לקח מעט מן הרכיבים הכימיים המצויים באדמה וצירף אותם באופן מדעי«, LWTE-1:148).
\nהמסרים מדווחים על דמיון ועל התאמה. האנושות נעשתה « à notre\nimage », ו־« la ressemblance est frappante » (»הדמיון\nמדהים«, TBWTT-2:27); הבוראים יכלו « s'accoupler avec les\nfilles des hommes » ולהוליד עמן « des enfants\nexceptionnels » (TBWTT-2:55). אותו דמיון משתרע אל עולמות\nאחרים: « les hommes créent d'autres hommes, semblables à\neux-mêmes, sur d'autres mondes » (»בני אדם בוראים בני אדם\nאחרים, דומים להם, בעולמות אחרים«, TBWTT-3:279). על שני\nכוכבי לכת אחרים יש יצורים « semblables aux hommes et créés\npar les mêmes créateurs » (TBWTT-4:49), והיקום מכיל « une\ninfinité de mondes habités par des êtres de type humanoïde\n» (TBWTT-7:23). המסרים מדווחים גם על שוני. האטמוספרה של\nהאלוהים ושל כדור הארץ אינן ראויות לנשימה כל אחת בעבור האחר\n(TBWTT-1:61; 3:42), והדובר נושם « un air différent du\nvôtre » (»אוויר שונה משלכם«, TBWTT-7:4).
\n\nקטע אחד מנסח תוכנית לעתיד שהיא הגרסה של הקאנון עצמו לפנטרופיה: כשכוכב לכת חדל להיות ראוי למגורים, על ציוויליזציה לעבור למקום אחר או לקבל על עצמה « la création d'une forme de vie humanoïde adaptée à un autre monde … Si le milieu ne peut s'adapter aux hommes, il faut créer un homme adapté au milieu » (»בריאת צורת חיים דמוית אדם המותאמת לעולם אחר … אם הסביבה אינה יכולה להסתגל לבני האדם, יש לברוא אדם המותאם לסביבה«, TBWTT-4:61), למשל « une autre race d'hommes vivant dans une atmosphère totalement différente ».\n ההבדל שהקטע נוקב בו הוא פיזיולוגי, אטמוספרה. דבר בו אינו נוגע לכימיה גנטית.
\nבעניין התורשה נשארים המסרים ברמה של תוכנית: התא נושא « le\nplan physique et intellectuel de l'être » (ETTMTTP-2:30),\nוהגוף נוצר לפי התוכנית שנקבעה בהתעברות בידי « les gènes du\nmâle et de la femelle » (ETTMTTP-2:33).
\n\nהקאנון אינו מתאר בשום מקום ביוכימיה לא-תקנית, כימיות גנטיות חלופיות, או את ההרכב המולקולרי של האלוהים או של החיים בעולמות אחרים. המסרים המוכתבים אינם משתמשים באוצר מילים של DNA, נוקלאוטידים או חומצות אמינו; המונח הגנטי היחיד שלהם הוא ה־« gènes » של ETTMTTP-2:33, שאינו נוקב בשום כימיה.\n ההיעדר הוא השמטה: הוא אינו מאשר ואינו שולל ביוכימיה אוניברסלית.
\nבפרשנותו משנת 1979, בקולו שלו ולא כמסר מוכתב, מוסיף ראל\nגלוסה על אחדות החיים הארציים. כל יצור חי על כדור הארץ, הוא\nכותב, נעשה בידי האלוהים « à partir d'une \"brique\" de base,\nune structure moléculaire composée d'atomes judicieusement\nassemblés » (»מתוך 'לבנה' בסיסית, מבנה מולקולרי העשוי\nאטומים המורכבים בתבונה«): « une sorte d'alphabet dont\nchaque lettre serait un atome, et qui composerait le code\ngénétique de chaque espèce vivante … les lettres de\nl'alphabet seraient toujours les mêmes » (»מעין אלפבית שכל\nאות בו היא אטום, והמרכיב את הקוד הגנטי של כל מין חי …\nאותיות האלפבית יהיו תמיד אותן אותיות«). המינים משעתקים אחר\nכך את « le code génétique du premier exemplaire de leur\nespèce qui a été fabriqué par les Elohim » (LWTE-1:149).\nהתרגום האנגלי בדיגיטציה של הפרויקט משמיט את הפסוקית\nהאחרונה, « qui a été fabriqué par les Elohim » (»שיוצר\nבידי האלוהים«), המייחסת לבוראים את הפרט הראשון של כל מין.
\nהגלוסה היא המחשה של ראל, והכימיה שלה רופפת. בביוכימיה\nאותיות הקוד הגנטי הן בסיסים נוקלאוטידיים, וכל אחד מהם\nמולקולה של אטומים רבים. עיקר הגלוסה, שכל החיים הארציים\nחולקים מערך אחד של אבני בניין המסודרות בסדרים שונים, תואם\nאת הקוד הגנטי הכמעט אוניברסלי של הביולוגיה המקובלת;\nהאנלוגיה של אטום-כנגד-אות אינה תואמת.
\n\nהקורפוס קורא את רכישת יכולת הנדסת החיים בידי האנושות (הנדסה גנטית, ביולוגיה סינתטית, גנומיקה סינתטית) כהתכנסות החזויה המוחשית ביותר של המסגרת: הקאנון מתאר את הבריאה במונחים הנדסיים ומטיל על ברואיו לעשות עם הזמן אותה עבודה, « créer ailleurs d'autres humanités, scientifiquement » (»לברוא במקום אחר אנושויות אחרות, באופן מדעי«, ETTMTTP-3:23).\n אבן הדרך הרשומה של מסלול זה היא התא החיידקי משנת 2010 שנשלט בידי גנום שסונתז כימית. הקסנוביולוגיה אינה אחת הדיסציפלינות שהקריאה נוקבת בהן, וההתכנסות מניבה את זמינותו של מנגנון ולא יותר. העובדה שאפשר כיום להנדס חיים, בכימיה תקנית או לא-תקנית, אינה ראיה לכך שהחיים על כדור הארץ הונדסו, והמדענים העושים את העבודה אינם מגויסים לשום דבר.
\nכשמעמידים אותה לצד תיאור הקאנון, הניגוד הוא בתכונות\nהמדווחות. החיים שנבראו בקאנון עשויים מן הכימיה של כוכב\nהלכת שעליו הם חיים, בצלם יוצריהם ומסוגלים להוליד עמם\nילדים. האורגניזמים של הקסנוביולוגיה נעשים זרים במכוון, כדי\nשלא יוכלו להתערבב עם חיים טבעיים. דמויי האדם המהונדסים של\nהקאנון עצמו ב-TBWTT-4:61 מותאמים לאטמוספרה שונה; הקטע\nמותיר את הכימיה שלהם בלתי אמורה, והקורפוס אינו מייחס להם\nשום כימיה.
\n\nלפי הקאנון, האנושות של כדור הארץ היא אחת מכמה אנושויות שהאלוהים בראו בכמה עולמות.\n הקאנון אינו נותן לביולוגיה של אנושויות אלה שום תוכן מעבר לדמיונן לבוראיהן, והקורפוס אינו משלים תוכן כזה: האם הן חולקות את הביוכימיה של כדור הארץ היא שאלה שהמקורות מותירים פתוחה.
\n\nבטקסונומיה של המדע עצמו, השערת האלוהים היא מקרה של פנספרמיה מכוונת, האפשרות שתיארו פרנסיס קריק ולסלי אורגל ב-1973, של חיים על כדור הארץ שנזרעו במכוון בידי ציוויליזציה מתקדמת.\n הקטגוריה מספקת להשערה מקום בין האפשרויות המדעיות; היא אינה ראיה לה, ולא האסטרוביולוגיה ולא הקסנוביולוגיה מגויסות לטובת המסגרת.
\nערך זה אינו מסיק שום טיעון תכנון מן הביוכימיה. הכימיה\nהמשותפת של החיים הארציים אינה נקראת כחתימת תכנון, והמקריות\nשל כימיה זו, שהחלופות הפועלות של הקסנוביולוגיה חושפות,\nאינה נקראת כסימן המבדיל חיים מתוכננים מחיים שהתפתחו. עמדת\nהקורפוס בוויכוח על הסקת התכנון, ובכלל זה קביעתו ששום ראיה\nביולוגית אינה מבחינה כיום בין השניים, מוצגת בערך תכנון\nתבוני ובמאמר ההסבר החתימה\nוהמתכננים.
\nכמה השגות נוגעות לרובד הקאנון ולקריאת הקורפוס בו.
\n